בעיתון מק"י "קול העם", מ-24 באוקטובר 1952 (לפני כמעט 70 שנה!), פורסמה ידיעה ביקורתית עד מאוד על מאמצי ההתחמשות של ארצות הברית. בידיעה נכתב כי הממשל האמריקאי אימץ את אמירתו של המנהיג הנאצי הרמן גרינג בדבר הצורך ב"תותחים במקום חמאה". אז, זכר המשטר הנאצי וזוועותיו היו טריים למדי וקוראי העיתון הבינו היטב את משמעות המסר הקשה והשלכותיו המעשיות.

מטוסי חילות אוויר הישראלי והאמריקאי בתמרון הצבאי שנערך בסוף אוקטובר והמדמה התקפה באיראן (צילום: הפנטגון)

"תותחים במקום חמאה" היא דילמה המונחת לעיתים קרובות בפתחו של כל משטר קפיטליסטי, וממשלות ישראל לדורותיהן (פרט לממשלת רבין השנייה, בה נרשמה ירידה בתקציב הביטחון לטובת הרווחה) הכריעו שוב ושוב למען תותחים.

הטרגדיה עומדת לשוב – כאן ועכשיו, בחסות "ממשלת השינוי" בה שותפות העבודה, מרצ ורע"מ. לפי ידיעה שפורסמה בשער העיתון "הארץ" (21.11), "ראש הממשלה נפתלי בנט מבקש להסדיר בעתיד עוד תוספות לתקציב הביטחון, במטרה לשדרג את היכולות ההתקפיות של צה"ל, בעיקר בתחום הטילים והחימוש המדויק לחיל האוויר".

הפרשן עמוס הראל הוסיף: "בנט סבור כי יש לנצל את הצמיחה המואצת, בעיקר בתעשיית ההיי-טק, ואת הגידול הצפוי בתוצר הלאומי הגולמי – אם משבר הקורונה יסתיים בשנה הקרובה – כדי להעלות את היקף ההשקעות בבניין הכוח בצה"ל".

יצוין שבקיץ האחרון הסכימו בנט, שר החוץ יאיר לפיד, שר הביטחון בני גנץ ושר האוצר אביגדור ליברמן על הגדלת התקציב הצבאי לכ-58 מיליארד שקל בשנה הבאה – לא כולל הסיוע הצבאי האמריקאי, בסך 3.8 מיליארד דולר בשנה (יותר מ-12 מיליארד שקל, א"ד). כל זאת למרות המשבר אליו נקלע המשק עקב מגפת הקורונה. בכהונתו כשר הביטחון בממשלת נתניהו הטיף ליברמן להקמת "חיל טילים", שיתבסס על טילי קרקע-קרקע.

לפי הידיעה, חלק גדול מהכסף יועד לשיפור ההיערכות של צה"ל למלחמה "במעגל השלישי" (איראן) ולהשלמת מלאי החימוש שלו. לפני כמה חודשים התחייב ממשל ביידן להעביר לישראל יותר מ-3 מיליארדי שקלים כסיוע בכיסוי ההוצאות במבצע "שומר החומות" – המבצע הצבאי המי-יודע-כמה נגד רצועת עזה, שנערך בחודש מאי האחרון. זה כסף קטן עבור ארה"ב, האמור לחזק מעצמה אזורית המגינה באמצעות אזרחיה (וכמובן חייליה) על האינטרסים המקומיים של המעצמה העולמית.

ממשלת נתניהו כבר החליטה באוגוסט 2018, לפני פרוץ מגפת הקורונה, להקצות 30 מיליארד שקל למערכות טילים. לפי ההחלטה, הסכום אמור היה להתפרס על פני עשר שנים, כ-3 מיליארד מדי שנה. מישהו אמר "ממשלת שינוי"? גם בנושא תקציבי החימוש, זו דווקא ממשלת המשך.

התוספת לתקציב הצבאי תתבצע למרות שכבר בתחילת נובמבר אישרה הכנסת בקולות חברי הכנסת של העבודה, מרצ ורע"מ את התקציב הדו-שנתי. עוד לא יבשה הדיו על התקציב, וכבר מתכננים תוספות למלחמה נגד איראן. אגב, בסבב האיומים הקודם נגד איראן, בעת שלטון נתניהו לפני כעשור, הוקצבו 10 מיליארד שקל לצורך ההכנות לתקיפה. שוב חוזר הניגון.

לפי ניתוח שפרסם באחרונה מרכז אדוה, תקציב המדינה וחוק ההסדרים שאושרו משקפים את הצורך להגדיל את ההוצאה הממשלתית על מנת להתמודד עם מגפת הקורונה. "אלא שכבר ב-2022 תחזור הממשלה למדיניות תקציבית קפוצת יד, שהייתה אחראית בין השאר לכך שמגפת הקורונה חשפה מערכת בריאות ציבורית מורעבת. ולא רק מערכת הבריאות: ההוצאה התקציבית על שירותים ציבוריים בישראל היא מן הנמוכות" בקרב הארצות הקפיטליסטיות המתקדמות – מדגישים חוקרי אדוה.

התוספת הצפויה לתקציב עבור מלחמה נגד איראן תפגע ישירות במשאבים המיועדים לחברה האזרחית, שדווקא עכשיו כל כך זקוקה להם.

אפרים דוידי