תושבי הגולן הערבים-סורים יחרימו את הבחירות הראשונות שייערכו ביישוביהם

בעקבות החלטה של בית המשפט העליון ומשרד הפנים, יתקיימו באוקטובר לראשונה בחירות מקומיות רשמיות בארבעת היישובים הערביים הכבושים בגולן: מג'דל שמס, עין קנייא, מסעדה ובוקעאתא. שר הפנים דרעי הצהיר (8.1): "הגיעה העת, אחרי 51 שנים, שגם בגולן יוכלו התושבים לממש את זכותם הדמוקרטית לבחור בנציגיהם".

אלפי התושבים הערבים-סורים צפויים להחרים את הבחירות המוניציפליות הראשונות שתערוך ישראל בשטח הכבוש. מנהיגים פוליטיים ודתיים מקומיים בגולן קוראים ל-26 אלף הערבים-סורים תושבי הגולן הכבוש להחרים את הבחירות. מוחמד נפאע, מזכ"ל מק"י וחבר כנסת מטעם חד"ש לשעבר, תושב ויליד הכפר הדרוזי בית ג'ן, סיפר ל"זו הדרך": "הסברנו לתושבים שהשתתפות בבחירות משמעה הכרה בכיבוש הישראלי בגולן ובסיפוח למדינת ישראל. מרבית התושבים מתנגדים לכך ויחרימו את הבחירות".

2018-07-10_212634

מזכ"ל מק"י לשעבר, מוחמד נפאע (צילום: אל אתיחאד)

 

נפאע הוסיף: "ההחלטה נפלה דווקא עכשיו בעקבות האירועים בסוריה. יש גורמים ברמת הגולן שתומכים בארגוני הטרור בסוריה. ממשלת ישראל, יחד עם אותם 'נכבדים דרוזים' כאן, משתפים פעולה בכיוון הזה. אבל זה מיעוט שבמיעוט, ולכן המגמה היא של החרמה כוללת ואי-השתתפות בבחירות באוקטובר".

באסם ספדי, עיתונאי מקומי, טען כי מרגע שהמנהיגים החליטו על קו זה, כל הקהילה המקומית תלך בעקבותיהם: "האוכלוסייה תישמע למנהיגים המקומיים, כפי שבשנות ה-80 התנגדנו לקבלת אזרחות ישראלית. הבחירות הללו אינן דמוקרטיות, אינן ייצוגיות והן אחד הניסיונות לפלג אותנו". תושבים רבים טוענים כי ממשלת ישראל משתמשת באביב הערבי ובמלחמת  האזרחים   הסורית   כדי   להפעיל   מחדש   פרויקטים שנזנחו לפני שנים רבות. הם מכנים זאת "ישראליזציה של הגולן". כך מעודדת הממשלה את הדור הצעיר למחוק את זהותו הסורית ולהתמקד בעתידו האישי והכלכלי. ניסיונות אלה כוללים דחיפה של הדור  הצעיר  לחזק  את זהותו העדתית, ופיזור הבטחות שווא בדבר השתלבות בחברה עם כרטיס הכניסה של "ישראלי-דרוזי". ואולם, לפי העמותה אל-מרסד לזכויות האדם בגולן, מאז הכיבוש ב-1967 ועד מארס 2018, רק 6.5% מתושבי הגולן הסורים הסכימו לקבל אזרחות ישראלית.

במגזר החקלאי, התושבים הערבים בגולן בעלי גישה רק ל-20% מאדמות הרמה הראויות לעיבוד. זאת, בעוד 32 ההתנחלויות הבלתי-חוקיות בגולן, המאכלסות כ-25 אלף איש, חולשות על יתר ה-80%. משרד החקלאות השקיע יותר מ-400 מיליון שקל בשנה מאז 2014 כדי להעניק לחקלאות היהודית בגולן יתרון בלתי-הוגן על פני החקלאים הסורים, שכעת מתחרים בחקלאות מסובסדת.

עם הכיבוש, החריבה ישראל 340 ערים וכפרים באזור הגולן וגירשה יותר מ-130,000 סורים. על תלם נותרו רק מג'דל שמס, עין קנייא, מסעדה ובוקעאתא. ההתנחלות הראשונה נבנתה שבועות ספורים לאחר הכיבוש.

ב-1980 ניסו השלטונות הישראליים להחיל את החוק הישראלי על השטח הכבוש בגולן. בפברואר 1982 הוטל סגר צבאי על התושבים הסורים בגולן שנדרשו לקבל את האזרחות הישראלית אלה  מצדם הכריזו על שביתה כללית. זו נמשכה שלושה חודשים, עד לנסיגת ממשלת בגין מדרישתה שהדרוזים בגולן יחזיקו באזרחות ישראלית.

בשנות ה-80 וה-90 נמשכה הרחבת ההתנחלויות בגולן במקביל למו"מ עם הממשלה הסורית על החזרת השטחים. ואולם ב-2011, על רקע מלחמת האזרחים הסורית, שבו לעמוד על הפרק הניסיונות לכפות את הריבונות הישראלית בגולן. ההכרזה בדבר בחירות מוניציפליות ראשונות ביישובי הסורים בגולן מקבילה למשא ומתן מול ממשל טראמפ בדבר הכרת האחרון בריבונות הישראלית בגולן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר עוד בתקופת הנשיא אובמה (אפריל 2016), כי "מלחמת האזרחים בסוריה מוכיחה שהגיע הזמן להכיר שהגולן יישאר תחת ריבונות ישראלית באופן קבוע". כעת, מעודדת מממשל טראמפ, חותרת ישראל שוב לכיוון החלת הריבונות. ישראל כץ (הליכוד), השר לענייני מודיעין, טען במאי כי "קיימות הבנות פורצות דרך בין ישראל לארה"ב בעניין הגולן". ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד), המועמד מטעם עצמו להחליף את נתניהו, קרא אף הוא (5.6) לקהילה הבינלאומית להכיר בריבונות הישראלית בגולן, כינה את תביעת סוריה להשבת ריבונותה "אבסורד" וטען שלישראל "זכות היסטורית ותנכ"ית" על השטח.

עשרות אלפי התושבים הערבים ברמת הגולן דוחים עמדות אלה מכל וכל. כך סיפר ספדי ל"אל-ג'זירה": "בשפתי, בתרבותי, באורחות חיי – אני סורי. אני מקווה שיום אחד נוכל לחזור להיות חלק מסוריה. כל תכנית נגד תושבי הגולן, בין אם זו כפייה של קבלת תעודות זהות ובין אם אלה בחירות מקומיות ישראליות, חותרת לייצר שסעים באוכלוסייה המקומית. הן כולן ייכשלו".

ע', תושב הכפר מסעדה, סיכם בשיחה עם "זו הדרך": "עבור ישראל, הבחירות הללו הן מבחן. זו ההזדמנות של ממשלת ישראל להראות לעולם שאנו, תושבי הגולן הכבוש, כאילו ויתרנו על זיקתנו לסוריה ועל המאבק לסיים את הכיבוש בגולן. זו חובתנו להחרים את הבחירות ולהתנגד לניסיונות החדשים לספח את רמת הגולן".

י"ל

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב