ג'ורג'יה מלוני, מנהיגת מפלגת הימין הקיצוני "האחים של איטליה",  עלולה להיבחר לראש הממשלה הבאה במדינתה. מלוני, שעם חברי מפלגתה נמנית נכדתו של הרודן הפשיסטי בניטו מוסוליני (המכהנת כחברת מועצת העיר רומא), מובילה בסקרים לקראת הבחירות שייערכו ב-25 בספטמבר. זאת, בצל התפטרותו של ראש הממשלה מריו דראגי, אשר לא השיג רוב בהצבעת אי-האמון בו שנערכה לאחרונה.

מנהיג "האיחוד העממי" האיטלקי, לואיג'י דה-מגיסטריס, במשמרת מחאה נגד המלחמה באוקראינה שנערכה בנאפולי (צילום: איל מניפסטו)

היא עוררה השבוע סערה כשפרסמה סרטון של אישה אוקראינית נאנסת על-ידי מהגר אפריקני ויריבה האשימו אותה בניצול מביש של האונס לצורך תעמולת בחירות. ראשון בערב פרסמה מלוני בטוויטר את הסרטון, שבו נשמעת הנאנסת בוכה ובטוויטר הודיעו כי הסרטון המדובר הוסר מהעמוד של מלוני. במקום הסרטון הופיע כיתוב שבו נאמר כי "הסרטון הפר את הכללים של טוויטר".

קרובה לערכי הליכוד בישראל

מלוני נולדה ב-1977 ברומא. כיהנה כשרה הצעירה ביותר בהיסטוריה של איטליה עת מונתה לשרת הצעירים בממשלת הימין של סילביו ברלוסקוני. היא מנהיגת המפלגה הניאו-פשיסטית "האחים של איטליה" מ-2014.

ב-1992, כאשר הייתה בת 15, הצטרפה מלוני לאגף הנוער של "התנועה החברתית האיטלקית" (MSI). מפלגה זו נוסדה ב-1946 בידי בכירים לשעבר במפלגה הפשיסטית של מוסולוני. ה"תנועה החברתית" אמנם חדלה להתקיים ב-1995, אולם מפלגת "האחים של איטליה" היא המשך רעיוני וסמלי שלה. מלוני הכריזה לאחרונה כי תנועתה מחזיקה ב"ערכים משותפים עם מפלגת הליכוד בישראל", והדגישה כי תפעל "להפוך את איטליה למבצר עבור ערכי המערב", שהם לדבריה: "ערכי הנצרות והמשפחה".

מי יאחד את השמאל באיטליה?

שתי רשימות שמאל חדשות יתמודדו בבחירות לפרלמנט וינסו לסכל את הגעת מלוני לראשות הממשלה. ביולי ש"ז הוקמה הרשימה הראשונה – "האיחוד העממי" בראשות לואיג'י דה-מגיסטריס (55) – שופט בדימוס שכיהן כראש עיריית נאפולי ולחם במאפיה הנאפוליטנית. הרשימה השנייה, "איטליה עממית וריבונית", הוקמה לפני כמה שבועות, וחברה בה השחקנית הוותיקה ג'ינה לולובריג'ידה (95).

פעילי השמאל באיטליה מאוכזבים מכך שלא הוקמה רשימה אחת המאחדת את כלל מרכיבי השמאל העקבי וגוברת על הפילוג השורר בקרבו. מפלגת ההתחדשות הקומוניסטית, למשל, תומכת ב"איחוד העממי", ואילו המפלגה הקומוניסטית פעילה במסגרת "איטליה עממית וריבונית".

דה-מגיסטריס מודע לפילוג והביע צער על השלכותיו. בריאיון שהעניק לשבועון הארגנטיני המקוון "אל קואטה א-לה-לונה" אמר: "אין ספק שכוחו של השמאל העקבי נמצא בשטח – עם התארגנויות עממיות שקמו באיגודים המקצועיים באוניברסיטאות ובבחירות לרשויות המקומיות. צר לי שהאחדות שעזרה לשמאל להגיע להישגים לא באה לידי ביטוי גם בבחירות לפרלמנט".

"אני לא מוכן לדקלם סיסמאות חלולות", אמר והוסיף: "כראש עיריית נאפולי קידמתי סדר יום שדגל בהגנה על המוסדות הציבוריים. כך סיכלתי את תוכנית ההפרטה של תאגיד המים העירוני ופעלתי למען שיתוף התושבים בתהליך קבלת ההחלטות בעיר. לא פחות חשוב מכך – ניהלתי מאבק עיקש בבורגנות המאפיוזית. העבריינים בנאפולי  צברו הון עתק וכוח באמצעות פשע מאורגן. כעת הם מנסים בכל כוחם להשתלט גם על מוסדות עירוניים וממלכתיים".

דה-מגיסטריס נשאל באשר לדמיון בין המדיניות שהוא מקדם לבין זו של "מנהיגי השמאל הפופוליסטי באמריקה הלטינית". לכך השיב: "למדנו רבות מניסיונות השמאל ברחבי העולם. במיוחד הבנו את חשיבותו של המאבק ההמוני לעצמאות מהרודנים שבשלטון, ואת המחויבות להעניק קול לפריפריות. אנו סולידרים עם מאבקי העמים של קובה ושל ונצואלה, וגם עם אלה של הפלסטינים והכורדים. אנו דוגלים באחווה בין העמים וביצירת קשרים 'מלמטה'".

ג'ינה "מאסה בפוליטיקאים מושחתים"

בהנהגת "איטליה עממית וריבונית" נמצאים הקומוניסט מרקו ריזו והשופט לשעבר אנטוניו אינגרויה. השניים גיבשו מצע אנטי-קפיטליסטי וסוציאליסטי, המציב התנגדות חריפה למלחמה באוקראינה (כך גם "האיחוד העממי"). אינגרויה הוא גם עורך-דינה של לולובריג'ידה, ולדבריו היא "מאסה בפוליטיקאים מושחתים העושים לביתם במסגרת התפקיד, והחליטה להצטרף אלינו לאחר שנים של שתיקה".

שני מכשולים עיקריים ניצבים בפני ההתארגנויות האלקטוראליות של השמאל האיטלקי. הראשון הוא הדרישה לאיסוף חתימות של 50 אלף אזרחים על מנת להירשם כמפלגות חוקיות. השני הוא אחוז החסימה העומד על שלושה אחוזים מקולות הבוחרים. עם זאת, "האיחוד העממי" כבר רשם הישג: ארבע חברות פרלמנט שפרשו מתנועת "חמשת הכוכבים" החליטו להצטרף להתחדשות הקומוניסטית ולהקים סיעה שתפעל תחת הקואליציה השמאלית החדשה. הדבר הפך אותה לכוח בולט במפה הפוליטית השמאלית.

נמרוד עובד

עוד בנושא: https://zoha.org.il/113988