שתי אוניברסיטאות הוקמו בישראל בחודש האחרון, ולכאורה זו סיבה למסיבה. אך לשתיהן מטרה אחת: לחזק את הקפיטליזם המקומי והגלובלי ולהכשיר אליטה שתוכל לנווט את ספינתו המקרטעת. המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) החליטה בשבוע שעבר להכיר במכללה הבינתחומית בהרצליה כאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל.

פרופ' רייכמן ושרת החינוך שאשא-ביטחון חוגגים בשבוע שעבר בעת הכרזת הבינתחומי כאוניברסיטה (צילום: אונ' רייכמן)

שם המכללה שונה לאוניברסיטת רייכמן, על שם מייסדה פרופ' אוריאל רייכמן. בסוף החודש שעבר אישרה המל"ג את פתיחת השלוחה המקומית של האוניברסיטה הסינית לסחר בינלאומי ולכלכלה הפועלת בבייג'ין. השלוחה תפתח את פעילותה בפתח תקווה בשנת הלימודים האקדמית הבאה, כלומר בחודש אוקטובר הקרוב (ר' בהמשך).

אך אוניברסיטת רייכמן היא לא רק האוניברסיטה הפרטית הראשונה, היא גם היחידה בה אין עבודה מאורגנת. סגל ההוראה מועסק באמצעות חוזים אישיים (לפעמים בשכר גבוה במיוחד) ואילו הסגל הזוטר – כלומר רוב המרצים – מועסק בתנאים שאינם הולמים ומנסה להתארגן זה שנתיים. הסגל המנהלי והטכני אף הוא אינו מאורגן.

לפי הנתונים משנת הלימודים האחרונה, ברייכמן לומדים כיום כ-7 אלפים סטודנטים ומאז הקמתו סיימו את לימודיהם בו כ-32 אלף בוגרים. במוסד 10 בתי ספר, המציעים מסלולי לימודים לתארים ראשון, שני ושלישי במנהל עסקים, ממשל, תקשורת, כלכלה ועוד. מה לא לומדים ברייכמן? בין היתר: היסטוריה, רפואה, פילוסופיה, הנדסה ועבודה סוציאלית. מטרת המוסד איננה לקדם את ההשכלה הגבוהה בישראל ואת כלל השדות האקדמיים. מטרת האוניברסיטה החדשה בהרצליה שונה: היא רוצה להכשיר את האליטה הקפיטליסטית המקומית, לאו דווקא רופאים או עו"סים.

גוש אמונים אקדמי

פרופ' רייכמן אמר בריאיון שהעניק ל"ישראל היום" בינואר 2017: "את הבינתחומי הקמתי כדי להכשיר את מנהיגי העתיד של מדינת ישראל". לדבריו, "אלה הם המטרה והערך העליונים. אני שואף שייצאו מפה אנשים שיהיו 'גוש אמונים' ציוני, במובן המקורי של הציונות. קבוצה שתיאבק ותהיה מחויבת למדינה יהודית ודמוקרטית. הדגש שלנו בציונות זר לרוב האוניברסיטאות. עיסוק בערכים ציוניים הוא מבחינתן גימוד של השליחות האקדמית-מחקרית שלהן".

במילים אחרות, פרופ' רייכמן אינו סומך על האוניברסיטאות הציבוריות. יצוין שרייכמן היה חלוץ בהקמת המכללה הפרטית הראשונה בישראל. בעת שהיה דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, הקים לפני כ-30 שנה את המכללה "שערי משפט".

ציונות ושכרה בצידה

כדי להצטרף לגוש אמונים האקדמי צריך ממון רב. שכר הלימוד ההתחלתי ברייכמן הוא כ-42 אלף שקל בשנה, לעומת כ-10 אלפים שקל במוסדות הציבוריים להשכלה הגבוהה – אוניברסיטאות ומכללות. לכן שברור עם איזה מעמד חברתי נמנה רוב הלומדים בה.

באוגוסט אשתקד פנו כאלף סטודנטים בבינתחומי לרייכמן ודרשו הנחה בשכר הלימוד נוכח משבר הקורונה. מאות מהם, העובדים לפרנסתם, לא יכלו להמשיך ולממן את הלימודים עקב פיטורים. רייכמן השיב להם שהנחה של כ-10% אחוז בשכר הלימוד פירושה הפחתה של כ-32 מיליון שקל בהכנסות המוסד – מציאות שלא יוכל לעמוד בה. הוא לא גילה לפונים כי בעשור האחרון נע שכרו השנתי כיו"ר הבינתחומי בין 1.1 ל-1.5 מיליון שקל, וזאת לפי נתוני רשם העמותות.

החלטת המל"ג התקבלה למרות ההתנגדות הנחרצת של חברי הוועדה לתכנון ותקצוב להשכלה הגבוהה (ות"ת). לפי "דה מרקר" (19.8), חברי הוות"ת הזהירו מ"אוניברסיטה שיכולה לגבות שכר לימוד ללא הגבלה, תשכור את טובי המרצים והמדענים ותכשיר פלח קטן מאוד באוכלוסייה שיוכל לעמוד בשכר הלימוד הגבוה. אותו פלח יתפוס את המשרות והתפקידים הטובים ביותר בזכות היותו בעל אמצעים, והקיטוב החברתי בישראל יתעצם".

סין: גלובליזציה והפרטה

בעת שבסין מציינים 100 שנים להקמת המפלגה הקומוניסטית, השולטת בה מאז המהפכה ב-1949, הוקמה בישראל שלוחה של אוניברסיטה ממלכתית יוקרתית הפועלת בבייג'ין. אל דאגה – בדומה לאוניברסיטת רייכמן, הסינים לא באים לכאן כדי להכשיר סטודנטים לשנות את הסדר החברתי הקיים.

ההיפך הוא הנכון: מטרת האוניברסיטה לסחר בינלאומי ולכלכלה היא להכשיר אקדמאים מקומיים שישתלבו ביעדה של סין לגמד את ההגמוניה האמריקאית בקפיטליזם הגלובלי – תוכנית "החגורה והדרך", או דרך המשי החדשה.

אך ההשתלבות בחזון הסיני אינה זולה. שכר הלימוד אינו מסובסד, והוא יסתכם בכ-30 אלף שקל לשנה. חברי סגל של האוניברסיטה מסין ילמדו בה באנגלית, בצד חברי סגל מישראל. בנוסף, הלימודים יכללו היכרות עם השפה הסינית. השלוחה של האוניברסיטה הממלכתית הסינית תהיה השלוחה היחידה של אוניברסיטה זרה הפועלת בישראל. בכך תורמת סין להפרטת ההשכלה הגבוהה בישראל, בדומה להשתלטות של תאגידים סיניים ממלכתיים על הנמלים המופרטים בישראל.

אפרים דוידי