יותר מ-17 מיליון קורבנות גבתה המלחמה בין המעצמות האימפריאליסטיות והקולוניאליסטיות המכונה מלחמת העולם הראשונה (1918-1914). אך בפיהם של בני התקופה היא נקראה "המלחמה הגדולה", שאכן עד לאותה עת הייתה הגדולה והקטלנית ביותר בתולדות האנושות.

כרזה הקוראת ליהודים להתגייס בשורות צבא בריטניה במלחמת העולם הראשונה (צילום: מוזיאון המלחמה האימפריאלי)

סרטו של הבמאי הבריטי סם מנדס "1917", שעלה באחרונה לאקרנים בבתי הקולנוע בארץ, הוא ההמחשה הטובה ביותר לטבח ההמוני (אין הגדרה אחרת) שביצעו המעמדות השליטים משני צדי המתרס במיליוני צעירים שגייסו "כדי להגן על המולדת".

"1917" הוא אחד הפרויקטים המורכבים הפקתית ומרשימים קולנועית שנראו על המסכים זה מכבר. את עלילתו אפשר לתמצת במשפט אחד– שני חיילים בריטים נשלחים למסור הודעה העשויה להציל את חייהם של אלפים נוספים. עלילת הסרט מתרחשת במהלך יממה אחת. אחד החיילים נהרג בניסיון לעבור את קווי האויב, ואילו השני, נגד כל הסיכויים, מצליח.

מלחמת העולם הראשונה בעיצומה. גדוד בריטי עומד להסתער על האויב הגרמני, במחשבה מוטעית שזו שעת כושר להנחית עליו מכה, ומבלי לדעת כי האויב טומן לו מלכודת. מפקד הכוחות הבריטיים המקבל לידיו את הפקודה לסגת מההתקפה שהייתה עלולה לגרום להרג אלפים מחייליו, משיב ביובש לשליח המסור: "היום הם לא ייהרגו. הם ייהרגו בשבוע הבא, כאשר נקבל פקודה הפוכה מזו שקיבלתי כעת".

שני החיילים, ועמם גם הצופים, ילמדו עוד כמה שיעורים חשובים לאורך הדרך. בין השאר הם יגלו עד כמה מחרידות זוועות המלחמה, ועד כמה המהלכים שלה נקבעים לפי "שיקולים אסטרטגיים" שאינם כוללים חיי אדם.

את "1917" ניתן להשוות לסרט אחר שיצא לאחרונה, העוסק אף הוא בגורלם של חיילי בריטניה במהלך אותה מלחמה: "הם לא יזקינו" של הבמאי פיטר ג'קסון, שהוקרן בפסטיבל "דוקאביב" האחרון. בסרט, בהפקת מוזיאון המלחמה האימפריאלי הבריטי, ניתן לצפות ביס וי–או–די ולפעמים באולמות הסינמטקים ברחבי הארץ.

"הם לא יזקינו" אינו דרמה סוחפת – זה סרט תיעודי. אלה התמונות שצולמו בחזית בשנים 1918-1914, והקולות הם קולותיהם של לוחמים בחזית, אף שהם נראים ונשמעים כאילו הם מכאן ועכשיו. מאה שנה לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, חשף הבמאי ג'קסון את אוצרות התיעוד שהיו טמונים בארכיון מוזיאון המלחמה. הסרטונים שצולמו בשדות הקרב, בבסיסים מהם נשלחו חיילים למלחמה ובשובם הביתה, שופצו, נצבעו ונערכו באיכות גבוהה. הם מלווים בהקלטות אותנטיות של לוחמים – חלקן נמצאו באינספור ראיונות עם חיילים שחזרו מהמלחמה, ואחרים שוחזרו מתוך הסרטים בעזרת קוראי שפתיים. התוצאה היא מסמך תיעודי נדיר, שלראשונה מזמין את הצופים להתבונן ב"מלחמה הגדולה" ובזוועותיה כפי שנראו באמת.

נ"ע

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב