אני מבקש לומר תודה לשני סרבני המצפון שחר פרץ וערן אביב, שהביעו נכונות לרצות עונש מאסר בכלא צבאי, כי כל "עוונם" מתבטא למעשה רק באי נכונות ובאמירה ברורה, שאינם מוכנים ליטול חלק בכל מה, שנדרש מחיילים, המשרתים בצבא כובש השולט על חייו של עם אחר.
ביום שלישי שעבר רציתי בכל מאודי לעמוד בשערי המחנה הצבאי בתל השומר עם כל מי שבא למשמרת המחאה, שהביעה סולידריות וביקשה להשמיע דברי הערכה לשני סרבני המצפון. לצערי, סיבות בריאות של מי שמהלך באמצע העשור התשיעי לחייו מנעו ממני לבוא ולהודות אישית לשני הצעירים, האומרים באומץ לא לכיבוש – אומרים לא, והחשוב מכל גם נותנים ביטוי מעשי לאמירת הלא, מה שאני בהיותי צעיר וגם בבגרותי לא העזתי לעשות והייתי חייל בשירות מילואים פעיל בצבא הכיבוש.
לערן אביב ולשחר פרץ, שני סרבני המצפון, המוכנים לשלם את המחיר, כולל ישיבה מאחורי סוגר ובריח בבית כלא לנוכח סירובם לשרת בצבא כובש, אני מקדיש את השיר – "עולה תחת האיל".
עוֹלָה תַּחַת הָאַיִל
אַבְרָהָם אָבִינוּ
הָלַך אֶל אֶרֶץ הַמּוֹרִיָּה עַל אֶחָד הֶהָרִים
לְהַעֲלוֹת שָׁם אֶת יִצְחַק לְעוֹלָה –
חָבַשׁ חֲמוֹרוֹ
לָקַח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ
וְאֶת יִצְחַק בְּנוֹ,
בָּקַע עֲצֵי עוֹלָה
וַיִּקַּח וַיֵּלֵך אֶל הַמָּקוֹם
אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלוֹהִים.
כְּבַר חֲמִשִּׁים וְאַרְבַּע שָׁנִים
אַרְצִי לוֹקַחַת אֶת כָּל נְעָרֶיהָ אִתָּה
מְבַקַּעַת עֲצֵי עוֹלָה
וְהוֹלֶכֶת אֶל הַמָּקוֹם
אֲשֶׁר לֹא אָמַר לָה הָאֱלוֹהִים.
כְּבַר חֲמִשִּׁים וְאַרְבַּע שָׁנִים
הוֹלֶכֶת מְכוֹרָתִי בְּאֶרֶץ לא לָהּ
שָׁם לא בָּא מַלְאָך מִן הַשָּׁמַיִם
גַּם לֹא בָּא אַיִל
לְהֵאָחֵז בִּסְבַך קַרְנָיו
לְהַעֲלוֹתוֹ לְעוֹלָה
בִּמְקוֹם יִצְחַק בְּנִי
וְהַנְּעָרִים אֲשֶׁר עִמּוֹ.
כְּבַר חֲמִשִּׁים וְאַרְבַּע שָׁנִים
אַרְצִי בּוֹנָה מִזְבְּחוֹתֶיהָ
בְּאֶרֶץ לא לָהּ,
שׁוֹלַחַת יַד בַּמַּאֲכֶלֶת
לְעֵינֵי חַמָּה כְּבוּלָה
הַגּוֹהֶרֶת עַל צוּקֶיהָ
וּמְשַׁוַּעַת לָשָׁוְא
אַיָּל לְעוֹלָה – תַּחַת בָּנֶיהָ.
עַד מָתַי יַלְדֵי מְכוֹרָתִי
יַלְדֵי יִצְחַק וְיִשְׁמָעֵאל
יָעֳלוּ לְעוֹלָה,
כְּשָׁחָר יָפֶה יֵאָחֲזוּ
בִּסְבַך תַּלְתַּלֵּיהֶם
עוֹלָה תַּּחַת הָאַיִל.
איתן קלינסקי
