ריאיון עם רכז הסטודנטים הארצי של חד"ש סאלח אגבריה: להחזיר את הפוליטיקה לקמפוס

שנת הלימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה נפתחה. לאחר שנה שלמה של לימודים מרחוק בצל מגפת הקורונה – הקמפוסים חזרו לפעול. הריחוק הפיסי מהקמפוסים בשנה שחלפה הנחית מכה קשה על התנועות הפוליטיות הסטודנטיאליות. אי-היכולת לקיים פגישות, ליצור שיח ולהוביל מאבקים באוניברסיטאות ובמכללות גרם משבר ארגוני בקרב כלל הכוחות הפוליטיים הסטודנטיאליים. כעת, לאחר החזרה ללימודים פרונטאליים והפתיחה המחודשת של החיים בקמפוסים, חזרו לשטח גם התנועות הסטודנטיאליות. על רקע זה, השבוע ראיין "זו הדרך" את סאלח אגבריה, רכז הסטודנטים הארצי של חד"ש.

חברי וחברות תא חד"ש באוניברסיטת חיפה (צילום: חד"ש סטודנטים)

 

מה מצבן של חד"ש סטודנטים ושל יתר התנועות הסטודנטיאליות?

במישור הארגוני, הקורונה פגעה מאוד בפעילים באוניברסיטאות של חד"ש כמו גם של יתר התנועות הסטודנטיאליות. כמעט לא התקיימו אירועים ופעילויות בשטח, במסגרתן אנו רגילים לפגוש את ציבור הסטודנטים בשגרה.

במישור הפוליטי, השיח בקרב ציבור הסטודנטים השתנה. פוליטיקה של מאבקים ושל מעורבות חברתית כבר אינה דבר מובן מאליו. יזו השפעה של השיח שמקדם מנסור עבאס, אבל גם של החולשה של התנועות הפוליטיות, כולל חד"ש, עקב הקורונה. לא הצלחנו לקיים פעילות שתוביל שיח פוליטי.

 

התנועות הפוליטיות בקמפוסים מתארגנות כעת לפעילות מחודשת. רוב התאים של חד"ש באוניברסיטאות כבר קיימו פגישות. מה תוכל לספר על פתיחת הפעילות השנה?

אנחנו עכשיו בתהליך של החייאת צוותי הפעילים בכל האוניברסיטאות בהן היו לנו תאים. השבוע קיימנו מפגש פתיחה מוצלח מאוד בתל אביב. בחיפה ובבאר שבע ערכנו ימי גיבוש ויום עיון שבמהלכם דנו בתוכניות לסמסטר הקרוב, במטרות פוליטיות ארוכות טווח ובצרכים היומיומיים של הסטודנטים. אנחנו מתכוונים לפתוח מחדש גם את התא במכללת תל חי, ולהקים תא חדש באוניברסיטת בר אילן.

 

אלו סוגיות עלו בפגישות אלה?

כל תא מתמודד עם סוגיות פוליטיות אחרות. התא באוניברסיטה העברית, למשל, תומך במאבקי התושבים בשכונות שיח' ג'ראח וסילוואן בירושלים המזרחית הכבושה. בתל אביב, השיח הפוליטי הסטודנטיאלי הוא פרוגרסיבי יותר, ועוסק בנושאים כמו זכויות דמוקרטיות. בבאר שבע הסוגיות המרכזיות הן הריסות הבתים וסוגיית הכפרים הבלתי-מוכרים. בחיפה, שהיא האוניברסיטה עם קהילת הסטודנטים הערבים הגדולה ביותר, יש יותר עיסוק בזהות הלאומית הפלסטינית ובשותפות היהודית-ערבית. עם זאת, כל התאים שלנו עוסקים בסופו של דבר בסוגיות הגדולות: המאבק בכיבוש, מאבקי עובדים ומאבק נגד גזענות ואפליה.

 

בשנים האחרונות חזרו חלק מתאי חד"ש סטודנטים להתמודד בבחירות לאגודות הסטודנטים. כיצד נערכת חד"ש סטודנטים לבחירות שייערכו השנה?

כוחנו באגודות הסטודנטים משתנה מאוניברסיטה לאוניברסיטה. בבאר שבע ההתמודדות בבחירות למועצת האגודה היא כבר מסורת, ויש לנו כעת נציג אחד במועצה. בבחירות בתל אביב זכינו בבחירות האחרונות בחמישה מושבים במועצה, וגם בחיפה יש לנו שני נציגים. בירושלים, לעומת זאת, התנגדנו במשך שנים להשתתפות בבחירות למועצת האגודה. יום הסטודנט באוניברסיטה העברית, שהוא האירוע הגדול ביותר אותו מארגנת האגודה, הוצמד במשך 12 שנים ליום כיבוש ירושלים המזרחית ("יום ירושלים"). ניהלנו מאבק ארוך וממושך נגד מועד זה וארגנו מדי שנה את "יום הסטודנט האלטרנטיבי". בשנה שעברה ניצחנו! הנהלת האגודה החליטה להפריד בין יום הסטודנט ל"יום ירושלים" ולקיים את האירוע בקמפוס בתאריך אחר. כעת אנו שוקלים לשוב ולהשתתף בבחירות למועצת האגודה, ולפעול מתוכה על מנת לשרת את האינטרסים האמיתיים של כלל הסטודנטים.

גם בחיפה הטלנו חרם ארוך שנים על האגודה. בשנה שעברה החלטנו להתמודד בבחירות לראשונה מזה זמן רב. שני הנציגים שלנו נבחרו דווקא בפקולטות בהן אנחנו נחשבים חלשים, והיינו קרובים לניצחון גם בחוגים אחרים. השנה אנחנו שואפים להגדיל ולחזק את הייצוג שלנו במועצת האגודה בחיפה.

הבחירות באגודות הסטודנטים אינן קלות, משום שהנהלות האוניברסיטאות שואפות לצמצם את מרחב השיח הפוליטי. הן מעדיפות אגודות סטודנטים כנועות, קונפורמיסטיות ולא-פוליטיות. אנחנו, לעומת זאת, מנהלים קמפיינים פוליטיים. גם כאשר חלק ניכר מעבודת הבחירות היא עבודה אישית להנעת סטודנטים להצביע, אנחנו מתעקשים להכניס תוכן פוליטי ולדבר על נושאים כמו זכויות עובדים והכיבוש. תמיד ברור שהנציגים שלנו מתמודדים בשם תא חד"ש – וזו כבר אמירה פוליטית בפני עצמה. כדי  להצליח  להגדיל  את  כוחנו  באגודות  השנה,  אנחנו צריכים למצוא שותפים חדשים, בתאים אחרים או בקבוצות סטודנטים שלא הצלחנו להגיע אליהן בעבר. עלינו לכרות בריתות אלקטורליות כדי לחזק את כוחנו במועצות ולהשיג הישגים משמעותיים.

 

אלו הישגים היו לחד"ש באגודות הסטודנטים בשנים האחרונות?

בתל אביב, שם היה לנו ייצוג משמעותי בשנתיים האחרונות, הצלחנו לגרום לאגודה לפרסם את כל ההודעות מטעמה בערבית נוסף לעברית. כמו כן, הצלחנו להוביל את האגודה לנקוט עמדה בעד המאבק להעסקה ישירה של עובדות הניקיון, ולנהל במועצה שיח פוליטי בנושא.

מועצת האגודה בתל אביב מחולקת לוועדות המטפלות בנושאים שונים. אחד מנציגינו במועצה חבר בוועדת המכרזים, שאחראית על קבלת עובדים חדשים לאגודה. בעמדה זו יש לנו השפעה על אופי האגודה, והשנה נפעל לחזק את יכולותינו במישור זה.

בבאר שבע, נציגנו במועצת האגודה חבר בוועדת הכספים, שלה השפעה על חלוקת התקציבים. במהלך המלחמה האחרונה נגד עזה, תקפו פעילי ימין סטודנטים ערבים במעונות בבאר שבע. בעקבות אירוע הבריונות נפגש נציג חד"ש במועצה עם הנשיא ועם הרקטור, וכך הצליח לקדם צעדים לשמירה על ביטחונם של הסטודנטים, על מנת שתקיפות כאלה לא יקרו שוב. בחיפה עסקנו יותר בבעיות היומיומיות של הסטודנטים. השנה התמודדנו שם, והתא עדיין לומד את העבודה במועצה. בבחירות הקרובות אנחנו שואפים להגדיל את כוחנו.

 

מה עם המאבק להעסקה ישירה של עובדות הניקיון? זה מאבק מרכזי שחד"ש סטודנטים לוקחת בו חלק מוביל מזה תקופה ארוכה.

בשנים האחרונות הצליח המאבק להעסקה ישירה באוניברסיטאות להעלות את בעיית ההעסקה הקבלנית לסדר היום של הנהלות המוסדות. כרגע התוכנית שלהם היא להעביר את העובדות מהעסקה דרך קבלן חיצוני להעסקה בחברה בת בבעלות משותפת של האוניברסיטאות.

אף על פי שמדובר באופן העסקה עדיף על העסקה קבלנית, עמדתנו העקרונית לא השתנתה: אנחנו בעד מעבר להעסקה ישירה מלאה בידי האוניברסיטאות, ללא תיווך של חברה בת. אנחנו ממשיכים להתעקש על כך ועומדים בקשר עם העובדות בקמפוסים.

 

אלו מטרות אתה מציב לחד"ש סטודנטים בשנת הלימודית הנוכחית?

אני פועל בשני כיוונים. הכיוון הראשון הוא להחזיר את חד"ש סטודנטים למצב ארגוני חזק ויציב, עם מזכירות מסודרת ומתפקדת בכל אוניברסיטה, על מנת שהתאים יפעלו באופן סדיר. כדי לקדם זאת, בקרוב נערוך בחירות למזכירויות ולמזכירים בכל תא ותא. נוסף על כך, אני מעוניין להגביר את התיאום בין התאים באוניברסיטאות השונות. כל תא יבחר נציג לצוות תיאום ארצי, בו נדון בכל הסוגיות הפוליטיות והארגוניות ונחליט על אסטרטגיית פעולה משותפת.

הכיוון השני הוא הגדלת הקאדרים של חד"ש סטודנטים על מנת לעורר שיח פוליטי באוניברסיטאות. נפעל להפיץ בקרב הסטודנטים את הרעיונות שלנו, ואת התנגדותנו ל"ממשלת השינוי" ולהשפעותיה הרעות על האזרחים הערבים והיהודים. חיוני שהדרישות הפוליטיות שלנו יהפכו חלק מהשיח הסטודנטיאלי. עליהן להיות דרישות של ציבור הסטודנטים בכלל, ולא רק של חד"ש. כך נוכל לגבש קואליציות.

בסיכום, המטרה היא בנייה מחדש של התאים והפיכת פעילותם לסדירה ורצופה, על מנת שיוכלו להצליח במשימתם המרכזית: פוליטיזציה של הציבור הסטודנטיאלי.

עידן סלוצקר