ריאיון עם פרופ' סיגדי קבלו מסודאן: זו מערכה נגד החונטה ותומכיה האסלאמיסטים

פרופסור סיגדי קבלו, מרצה ותיק, תושב חרטום וחבר הלשכה הפוליטית של המפלגה קומוניסטית של סודאן, שוחח בשבוע שעבר עם כתב העיתון הקומוניסטי הצרפתי "הומניטה". הכתב, פייר ברבנסי, ציין: "היה קשה עד מאוד לשוחח עם פרופ' קבלו על ההתפתחויות האחרונות בארצו, כי אנשי הצבא חסמו את קשרי הטלפון והאינטרנט במשך ימים ארוכים בניסיון למנוע את המחאות ההמוניות". להלן חלקים מתוך הריאיון.

מפגינים בחרטום נגד החונטה הצבאית, 9 בינואר 2022 (צילום: המפלגה הקומוניסטית של סודאן)

 

 

האם יש החמרה באלימות של השלטון הצבאי נגד ההפגנות ההמוניות?

אכן, בהפגנות שנערכו בשבועות האחרונים נרצחו עשרות מפגינים בידי כוחות הביטחון. יחד עם זאת, הצעירים קראו להפגנת ענק ביום ראשון, 9 בינואר. הלחץ על החונטה והגנרל העומד בראשה, מפקד צבא הגנרל עבד אל-פתאח  אל-בורהאן, עובד. הגנרל נאלץ להתנצל על עשרות ההרוגים. הוא עשה זאת כי הצבא, יחד בעלי בריתו האסלאמיסטים, במגננה ואף מבודד מבחינה פוליטית. רוב רובם של אזרחי סודאן דורשים דמוקרטיה וצדק חברתי, והדרישה חוצה מעמדות ואזורים. השלטון מבודד אך בידו הכוח המזויין: הצבא, המשטרה ושירותי הביטחון. ככל שיותר אנשים יוצאים לרחובות – כך גוברת האלימות של השלטון. וככל שהמחאות הופכות המוניות יותר, כך נפערים סדקים בפיקוד הצבא.

 

מהי עמדת המפלגה הקומוניסטית?

אנו לוקחים חלק בכל המחאות ופועלים כתף אל כתף עם ועדות ההתנגדות שקמו בכל שכונה ובכל עיירה; האיגודים המקצועיים, התנועות החברתיות הנאבקות למען האדמות וארגוני המובטלים. אנו מקדמים את הרעיון לפיו ללא הנהגה מאוחדת למחאה, יהיה קשה להשיג הישגים ממשיים. ניכרת התקדמות בכיוון זה, אבל הקצב הוא איטי, איטי מדי. הנהגה

 

מאוחדת היא צו השעה, כי היא תוכל לרכז את כל הכוחות ואת כל הדרישות ואף לנהל מו"מ – במידת הצורך. המצב מורכב למדי כי זו תנועה המונית ומהפכנית המתקדמת ללא הנהגה מוסכמת. הקמתה היא תנאי בל יעבור להפלת המשטר הצבאי.

 

ב-25 באוקטובר הכריז הגנרל אל-בורהאן על מצב חירום, פירק את הממשלה ושם במעצר את ראש הממשלה עבדאללה חמדוק. לאחרונה השיבו הגנרלים את חמדוק לתפקיד, אך הוא שב והתפטר. נדמה שהייתה שמחה בקרב המפגינים עם התפטרותו…

אכן הייתה שמחה רבה, כי המפגינים ובייחוד הצעירים ראו בהתפטרות הישג למחאה. בעיני המפגינים חמדוק הוא משתף פעולה עם הצבא ותומכיו האסלאמיסטים. בעת הפלת משטרו של הרודן עומר אל-בשיר ב-2019 בעקבות ההתקוממות העממית, חמדוק הציג את עצמו כחלופה ראויה, אבל מייד החל לנהל מו"מ עם קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי כדי לקדם רפורמות ניאו-ליברליות שגרמו להחרפת הבעיה של יוקר המחייה. בלחץ הציבור הוא ניסה לכרסם בכוחם של אנשי הצבא, נכשל וכך התחוללה ההפיכה הצבאית באוקטובר האחרון. לאחרונה, עם שובו לתפקיד הוא נקלע למצב בלתי-אפשרי. הוא חייב היה להתמודד בו-זמנית עם לחצי הפיקוד הצבאי, ההתערבות הגוברת של מדינות זרות והמאבק העממי המתעצם. מדינות המפרץ וכמה מעצמות מערביות אמנם ניסו למנוע את ההתפטרות – כי כל עוד הצבא שולט בסודאן, אין שום סיכוי להשיב את השקט על כנו – אך הן נכשלו. לדידן, המשך השלטון הצבאי רק מעמיק את המחאה, וזו נותנת דוגמא לעמים אחרים באזור כי ניתן להיאבק ואף לנצח.