בשבועיים האחרונים מתחוללת בקזחסטן מחאה נרחבת על רקע הקצנת המדיניות הקפיטליסטית של הממשלה. אך המחאה, שבאה לידי ביטוי בשביתות ובהפגנות המוניות, נתקלה בדיכוי אלים ואף קטלני מצדו של המשטר. אף על פי כן, נמשכות המחאות. להלן מובאים דבריו של פעיל קומוניסטי קזחי, מתוך ריאיון בעילום שם שערך עמו הארגון הרוסי ברית המרקסיסטים: "כל מהפכה חושפת ומחריפה את הניגודים בחברה, אשר אינם מתמצים רק בניגוד שבין העבודה להון".
חיילים קזחים ברחובות העיר אקטאו (צילום: חזית השמאל)
טענה זו מומחשת בצורה הטובה ביותר במחאות הנוכחיות בקזחסטן. תוך ימים ספורים הפכו הפגנות ספונטניות נגד עליית מחירי הגז למחאה לאומית נגד השלטון. כיוון שלאחר תחילת הדיכוי האלים ניתק המשטר את האינטרנט ברחבי המדינה וכך הקשה על דרכי הקשר והשגת המידע, אהיה זהיר מאוד במידע ובמספרים שאביא להלן.
קודם כל, ברור כי הרקע למחאה הוא משבר הקורונה – האבטלה הגבוהה, עליית המחירים (שבעקבותיה פרצה מחאה קטנה שדוכאה בקיץ), ירידה בנגישות לחינוך (עלייה גבוהה במחירי ההשכלה – ע"ס) והמצב הקטסטרופלי של מערכת הבריאות. תופעות אלו נחשפו בכלל מדינות חבר העמים.
אך בשונה מרוב מדינות חבר העמים, בקזחסטן יש תנועת עבודה מחתרתית, מאורגנת וחזקה, שמצליחה לארגן עובדים לשביתות המוניות. נוסף על כך, ממשלת קזחסטן בראשות הנשיא טוקאייב ניסתה לספק פתרון מקומי לבעיות במקום להציע רפורמות רחבות היקף. זאת, על אף שטוקאייב הבטיח להקל את מנגנון הדיכוי המדיני עם עלייתו לשלטון. מצבור העובדות הללו הוביל לפיצוץ חברתי.
המחאה פרצה באופן ספונטני לחלוטין. שום מפלגה או ארגון פוליטי לא הובילו אותה או התיימרו לקחו אחריות. אבל המחאה גם איננה הומוגנית.
אפשר לחלק את המוחים לשלוש קבוצות: הראשונה – פועלי התעשייה וחברי ארגוני העובדים המחתרתיים, שהובילו את השביתות במהלך המחאה. עובדים אלה היו הראשונים למחות והובילו הפגנות המוניות ובלתי-אלימות. לפי כמה מהסרטונים, שוטרים ואנשי כוחות הביטחון אפילו עברו לצדם של המפגינים. המוקד הגיאוגרפי של מחאת הפועלים היא בערים אקטאו וז'נאוזן – שתי ערים צעירות המתבססות על תעשיות הנפט והגז. נוסף לכך יש לציין את השתתפותם של כורי הפחם והנחושת ממחוז קרגנדה. מוחים אלה הם בעלי הזהות המעמדית הברורה ביותר.
הקבוצה השנייה של המוחים מורכבת מתושבי הערים הגדולות. זו קבוצה הטרוגנית, שכוללת בורגנות זעירה ואינטליגנציה בצד שליחים ועובדים זמניים מאזורי הכפר. קבוצה זו הצטרפה למחאה אחרי הפועלים המאורגנים, וסיפקה תוספת כוח חשובה. הבורגנות העירונית, כמובן, לא תמכה במחאות ואף גינתה אותן.
הקבוצה השלישית מורכבת מאלה שהחליטו להרוויח על חשבון המחאה באמצעות שוד, ביזה ואלימות – גם כלפי המפגינים. התנהגותה של קבוצה זו דחפה חלקים גדולים מהבורגנות הזעירה להיאחז במדינה ובמשטר כמגינים של זכות הקניין.
המחאות התאפיינו בסיסמאות חברתיות ובדרישות מעמדיות: הגדלת המשכורות, הגדלת הסבסוד הממשלתי והורדת מחירים. השובתים במפעלים שמו דגש רב בתנאי העבודה ובדרישות חברתיות. האופי המעמדי של המחאה הוא תוצאה של השפעת תנועת העובדים, ששימרה ובנתה את יכולות המאבק המעמדי בתנאים של איסור מוחלט על עבודה מאורגנת.
חברות הכרייה בקזחסטן שייכות ברובן לבעלי הון זרים, בעיקר מסין ומרוסיה. בעלי הון אלה מנצלים את חוקי העבודה הקזאחיים, המוטים באופן קיצוני לרעת העובדים, וקובעים משכורות נמוכות מאוד ותנאי עבודה קשים. ניצול זה הוביל לחיזוק התפיסה המעמדית בקזחסטן. סתירה נוספת היא זו שבין עיר לכפר, שהעמיקה בשנים האחרונות כתוצאה מתהליך העיור הנרחב בדרום המדינה.
שני הניגודים הדיאלקטיים הללו – בין ההון הזר למעמד העובדים ובין העיר לכפר – נמנים עם הסיבות לחוסר ההומוגניות של תנועת המחאה, ולהבדלים הגדולים בהתנהגות המוחים באזורים שונים. לדוגמא, שוד וביזה התרחשו בעיקר בדרום המדינה.
נקודת המשבר במחאה הייתה הירי באלמאטי. לא ברור מי פתח ראשון בירי, אך היה ירי גם מכיוון המפגינים. בהנהגת המחאה לא יודעים מי ירה, אך כולם מסכימים שהיורים מכיוון המוחים לא היו מוכרים לאף לא אחד מהארגונים. לפי לבושם, נראה כי היורים הגיעו מאזורי הגבול הכפריים והמיושבים בדלילות. לא ברור האם הירי היה מאורגן ומתוכנן מראש, אך ברור שהוא סיפק לממשלה עילה רשמית להכרזה על מצב חירום. אז החל הדיכוי האלים של המחאה, כולל הכנסת כוחות צבא רוסיים במסגרת ברית ההגנה המשותפת.
עד להכרזת מצב החירום ותחילת הדיכוי האלים, נראה היה שההמחאה מנצחת, והממשלה אף נאלצה לפזר הבטחות חברתיות רחבות, כולל ויתור על הרפורמה במחירי הגז. אך לאחר כניסת הכוחות הזרים, ניצחונות המחאה עומדים בסימן שאלה. בעלי ההון הסינים והרוסים, נגדם נאבקה המחאה, הפעילו את משקלם הפוליטי למען יישום דיכוי אלים, וכעת הם לוחצים על הממשלה לא לקיים את הבטחותיה.
נראה היה כי המחאה מסמנת שינוי פוליטי וחברתי בקזחסטן, אבל ההתערבות של "הז'נדרם הרוסי", יחד עם דחיפה משמעותית מבעלי ההון הסינים לדיכוי המחאה, הובילו את קזחסטן הישר אל ידיהם של "הידידים" האימפריאליסטים מרוסיה מסין.
תרגם מרוסית וערך: עידן סלוצקר
עוד בנושא:
המשטר בקזחסטאן טוען ש-164 בני אדם נהרגו במחאות ההמוניות בשבוע האחרון
סטודנט ישראלי נהרג באלמתי; עדות מחדר המתים: מאות מפגינים נהרגו במחאות ההמוניות בקזחסטאן
קומוניסטים ברוסיה דורשים לסלק את החיילים המסייעים בדיכוי המחאות ההמוניות בקזחסטאן
עשרות הרוגים במחאות ההמוניות בקזחסטאן: פוטין שולח חיילים כדי לסייע בדיכוי הרצחני
מחאות המוניות הובילו להתפטרות הממשלה קזחסטאן: המפגינים דורשים צדק חברתי
