ריאיון עם הפעילה הקומוניסטית אמירה אוסמן חאמיד על הישגי מאבק הנשים בסודאן

אמירה אוסמן חאמיד, מנהיגת מאבק הנשים בסודאן ומראשי המפלגה הקומוניסטית הסודאנית, העניקה לאחרונה ריאיון לאתר "סודפא" המנוהל בידי פעילי שמאל סודאנים בצרפת. אוסמן, מהנדסת בת 44, עומדת בראש הארגון "לא לדיכוי נשים", הנאבק בחוקים השוללים את עצמאותן הכלכלית והחברתית. נשים בסודאן מדוכאות בהסתמך על חוקים הנגזרים מן ההלכה האיסלמית. את מדיניות האפליה הנהיג המשטר הקודם ואומצה גם על-ידי זה הנוכחי. יצוין שביום פרסום הריאיון, (30.6) נערכו ברחבי המדינה האפריקאית הפגנות המוניות. דובר המפלגה הקומוניסטית מסר כי מיליוני אזרחים יצאו לרחובות הערים וכוחות הביטחון הרגו תשעה מפגינים, מאות נוספים נפצעו.

הפעילה הקומוניסטית הסודאנית אמירה אוסמן חאמיד (צילום: פרנסה לטינה)

 

בעקבות ההפיכה הצבאית באוקטובר אשתקד, נעצרה אוסמן פעמים רבות. בשנת 2012 החזיקו בה שירותי הביטחון במשך חודשיים, שבמהלכם עונתה. שמה התפרסם בסודאן בשנת 2013, כאשר המשטרה עצרה אותה לאחר שסירבה ללבוש צעיף לראשה. אוסמן נעצרה כבר ב-2002 בגין "לבוש לא צנוע", על כך שלבשה מכנסיים. לימים, חיברה את מצע המפלגה הקומוניסטית הסודאנית בנושא זכויות נשים. להלן קטעים מריאיון עימה, שפורסם בשבוע שעבר באתר "סודפא".

 

מהי תנועת "לא לדיכוי נשים"?

התנועה הוקמה כדי להצית מאבק נגד כל צורות דיכוי הנשים: דיכוי כלכלי, חברתי ותרבותי. זו תנועה פוליטית השואפת לשנות את החוקים הקיימים, המקבעים והמעמיקים את הדיכוי. בתנועה חברים גם גברים התומכים במטרות המאבק.

 

האם יש תקדים לתנועה פמיניסטית בסודאן?

התנועה הפמיניסטית בסודאן היא ותיקה לה היסטוריה ארוכה של מאבקים למען זכויות. מאבקי נשים בסודאן הגיעו להישגים רבים ופרצו דרך עבור תנועות פמיניסטיות במדינות השכנות. בשנות ה-60 השיגו הנשים בסודאן שורה של זכויות מהותיות: הזכות להיבחר, הזכות לשוויון בשכר, הזכות לחינוך, הזכות להעסקה שוויונית במוסדות המדינה ועוד.

 

איזה תפקיד מילא "לא לדיכוי נשים" בתנועה המהפכנית מאז 2019?

היוזמה "לא לדיכוי נשים" מילאה תפקיד מרכזי במסגרת התנועה המהפכנית שהציפה את רחובות סודאן. עוד בטרם פרצו המחאות ההמוניות קיימנו עצרות והפגנות, והיינו מהראשונים להצטרף לקואליציה נגד הרודן עומאר אל-בשיר. כללית, ישנן תנועות נשים רבות בסודאן; התנועה הפועלת באופן הנרחב ביותר היא "איחוד הנשים הסודאניות". אולם פועלות במדינה גם קבוצות מקומיות כגון "פורום הנשים של דרפור". גם באוניברסיטאות פועלים תאים פמיניסטיים.

 

עם אלה קשיים משמעותיים ביותר מתמודדות נשות סודאן?

בשנים האחרונות שמענו בסודאן אמירות לפיהן 'הפעילות הפוליטית אינה מתאימה לנשים'. אנו נאבקות נגד אמירות מפלות מהסוג הזה. האפליה הפוליטית היא תולדה של האפליה ושל ההדרה החברתית. לכן, כל מי שטוען שאין לנשים מקום בפעילות הפוליטית דוגל בעצם בהמשך דיכוי הנשים. אנו פועלות להעצמת נשים, להעמקת מעורבותן בפוליטיקה ולשיתופן בתאי ההתנגדות המקומיים והארציים.

 

האם מצב הנשים בערים דומה למצבן בכפרים?

קיים גיוון רב במצב הנשים ברחבי סודאן. ישנם אזורים בהם זוכות הנשים בשוויון יחסי, למשל בדרפור. אולם בשל מלחמת האזרחים הנמשכת באזור כבר שנים רבות, סובלות הדרפוריות מאלימות קשה, לרבות מקרי אונס וגירוש. גם בחבל הנילוס הכחול נופלות נשים קורבנות לאונס ולעקירה. המדינה הסודאנית ענייה, ואין לה משאבים להתמודד עם שאלות חברתיות מורכבות – בייחוד בתחום הבריאות. היא אינה מסוגלת לספק לנשים ביטחון מפני הסכנות המאיימות עליהן. אך גם במקומות בהם האלימות משתוללת, מסרבות הנשים לוותר על זכויותיהן.

 

אילו מכשולים עומדים בפני השגת שוויון מלא?

שורשי הבעיה נטועים במדיניות הממשלה שאינה מעוניינת בפיתוח סודאן, ופועלת בכוונה תחילה לרושש את האזרחים. כלכלת המדינה מבוססת על חקלאות וטרם התפתחה בה תעשייה מודרנית. הנשים מועסקות אפוא בעיקר בחקלאות ואינן מסוגלות להגיע לעצמאות כלכלית. בתחום החינוך ראינו דווקא התקדמות רבה בשנים האחרונות. עדיין קיימים מחסומים בפני נגישות הנשים להשכלה, אך ניתן להתמודד איתם.

אחד המכשולים העיקריים העומדים בפני נשים כיום הוא שאלת הלבוש. בסודאן קיימות חובות לבוש שונות בהתאם לאזור ואף למעמד חברתי. במקביל, ניסה האסלאם הפוליטי שהיה בשלטון לכפות צורות לבוש בשם הדת. מטרת השימוש בדת היא לאלף את האוכלוסייה בכלל, ואת הנשים בפרט, במטרה לחזק את הרודנות. אנו עומדות בפני אתגרים רבים. שלוש הרעות החולות המרכזיות עמן אנו חייבות להתמודד כעת הן האלימות במשפחה, "מילת נשים" ונישואי ילדות ומתבגרות.