הסופר המצרי הנודע עלאא אל-אסוואני התראיין בשבוע שעבר בעיתון הקומוניסטי הצרפתי "הומניטה". אל-אסוואני, המתנגד למשטר הדיקטטורי בארצו, למד רפואת שיניים בקהיר ובשיקגו. בשנות ה-90 החל לכתוב סיפורים קצרים ואלה פורסמו בקובץ תחת הכותרת "אש ידידותית" בשנת 2004. בשנת 2002 פרסם אל-אסוואני את הרומן "בית יעקוביאן" שהפך מיד רב-מכר ותורגם עד כה ליותר מ-20 שפות ובהן עברית (הוצאת טיבי, 2016).

הסופר המצרי עלאא אל-אסוואני (צילום: "הומניטה")

 

בשנת 2008 החל במחקר ובכתיבה של הרומן הרביעי שלו "מועדון המכוניות". אך כתיבתו התעכבה והופסקה בשל אירועי המהפכה המצרית. באפריל 2013 פורסם לבסוף רומן זה בו תיאר אל-אסוואני את החברה המצרית המתעוררת של שנות ה-40. הספר פורסם בעברית ב-2017 (הוצאת טיבי). השיחה של אל-אסוואני עם העיתון הקומוניסטי נערכה לציון עשור להתקוממות בכיכר תחריר, ובמהלכה סיפר הסופר על מולדתו מצרים תחת משטרו הרודני של הגנרל עבד אל-פתאח א-סיסי. להלן קטעים מתוך הריאיון.

 

עשור לאחר אביב העמים, מה נותר מהמהפכה העממית?

זה יישמע מוזר, אבל אני שומר על אופטימיות. זה רק עניין של זמן. אני יודע היטב שהמצב במצרים הוא קטסטרופלי. הדיקטטורה הקשיחה את עמדותיה. יחד עם זאת, יש מקום לתקווה. ההיסטריה מלמדת שהמהפכה תמיד מנצחת. לכל משטר רודני יש סוף, והשקט הנוכחי איננו סוף הסיפור. בינתיים, יש להיאבק.

 

אבל מצבה של האופוזיציה למשטר לא שפיר במיוחד?

שלא יהיו אי-הבנות. כעת, איש לא יכול לדבר נגד המשטר בחופשיות ומעטים הם אלה המעזים לממש את חופש הביטוי. א-סיסי שולט ביד רמה והוא משוכנע שאין כוח בעולם המסוגל להזיז אותו מהשלטון. הוא אף סבור שההתקוממות בתחריר פרצה בגלל שהנשיא מובארכ גילה פתיחות יתר כלפי האופוזיציה. יש להכיר שבשנות מובארכ האחרונות היו מרחבים דמוקרטיים זעירים שאכן נפתחו. לכן, הגנרל שבשלטון מדכא ביד קשה את כל החברה, ללא יוצאים מן הכלל.

 

מה עלה בגורלם של הצעירים שהנהיגו את תנועת תַמַרֻּד, המרי?

מי שלא נאסר יצא לגלות. מי שנותר במצרים חי במחתרת. כל סימן למחאה פוליטית מטופל מייד בידי המשטרה. בראש ובראשונה מחפשים השוטרים את "הוותיקים", את אלה שמרדו נגד המשטרים של מובארכ ומורסי. הדיכוי הפוליטי מגיע אף לביתם של אלה שנטשו כל פעילות פוליטית. השיטה עובדת כך: יש להקדים מכה קשה לכל גילוי של חופש ביטוי או מחאה, לא משנה איפה ומאיזו סיבה.

 

מהו סוד הישארותו של א-סיסי בשלטון?

אין סוד! זה הדיכוי המתמיד, היד הקשה בכל הזדמנות. המשטר מתנהג כמו חיה פצועה, ואיש אינו תולה בו תקוות. המשטר סבור שביכולתו להתמודד עם חולשתו באמצעות תגובות תוקפניות נגד כל העולם.

 

האם מצרים חסרה לך?

כן, כמובן. מצרים חסרה לי מאוד, אבל לא חסרה לי הדיקטטורה ששולטת בה. נאלצתי לצאת לגלות, ואשוב למולדתי כאשר המצב יתבהר ולו במעט. מצרים היא מולדתי, אבל אני לא יכול לחיות בה כל עוד נאסר עלי לכתוב ולפרסם. אני לא מוכן לשתוק כדי לשאת חן בעיני השלטון. יש האומרים שמצרים איננה מולדת בה אנו חיים, אלא מצרים היא המולדת החיה בתוכנו. אפשר להוציא אותי ממצרים, אבל אי אפשר להוציא את מצרים שבתוכי. כזה הוא הקשר שלי למצרים.

 

במה יעסוק הרומן הקרוב שלך?

כעת התחלתי בכתיבתו. הרומן עוסק במצרים ממוצא אירופי שהתגוררו באלכסנדריה בשנות ה-60. אותם אירופאים התגוררו בעיר במשך מאות שנים, אך עם שינוי יחס המשטר כלפיהם הבינו לפתע שפסקו להיות מצרים ככל יתר האזרחים. בשל כך נאלצו לנטוש את העיר. פרק זה בהיסטוריה של מצרים יעמוד במרכז היצירה הקרובה.

 

הריאיון עם הסופר המצרי עלאא אל-אסוואני עומד להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב