"קרב קולוואזי" במחוז שאבה (היום לולבה) העשיר במינרלים טבעיים בדרום מזרח זאיר (היום קונגו) התחולל ב-12 במאי 1978 בעיר "קולוואזי" בה התגוררו דאז 100,000 תושבים. בין החזית לשחרור לאומי של קונגו לבין כוחות הכובשים הצרפתים והבלגים בתמיכת צבאו של הדיקטטור מבוטו ססה סוקו, בריה"מ, קובה והרפובליקה המזרח גרמנית תמכו בכוחות החזית הלאומית בראשות נתניאל מבומה.

יום קודם לכן, ב-11 במאי כוחות סיוע מאנגולה הגיעו לקונגו דרך זמביה ובין 3,000 ל4,000 כוחות מהחזית הלאומי נכנסו למחוז קטנגה ולקחו בשבי כ-3,000 אירופאים. מבוטו הנואש דרש סיוע מיידי מארה"ב, צרפת ובלגיה לדיכוי המורדים. בין ה-19 ל-20 במאי כוחות סיוע צרפתים נחתו בבירה קינשסה והחלו לטבוח במורדים והעיר נכבשה על ידי כוחות צרפתים זרים. לכוחות הצרפתים לוו כוחות נוספים ממרוקו, טוגו, גבון וסנגל.

הדיקטטור מבוטו ססה סוקו חיזק את שליטתו במדינה לאחר ריסוק החזית הלאומית לשחרור קונגו ותאגידים צרפתים זרים הגדילו את שליטתם בשוק המקומי. החזית לשחרור לאומי צברה את כוחה והתבססה בדרום – מזרח קונגו במהלך שנות ה70' בתמיכת אנגולה הקומוניסטית וב-1991 החזית הלאומית הפכה למפלגה פרלמנטרית והצטרפה לפרלמנט הקונגולזי. ססה סוקו מת בגלות במרוקו ב-7 בספטמבר 1997, ב-2007 הפרלמנט של קונגו המליץ להחזיר את עצמותיו למדינה