פריצת הדרך של חד"ש בבחירות למועצת העיר רהט

בימים אלה, יש הטוענים שחלקה של חד"ש ברשימה המשותפת בבחירות לכנסת ה-21 צריך לקטון משום ש"חד"ש נחלשה בבחירות המקומיות האחרונות". טענה זו היא סילוף של המציאות, שכן בסיכום כולל לא נחלשה חד"ש בבחירות המקומיות. ייתר על כן, חד"ש גם פרצה בבחירות אלה מחסומים והשיגה ייצוג שלא היה קודם. דוגמא חשובה ומעודדת בהקשר זה היא ההצלחה של חד"ש ברהט. באוקטובר 2018, נבחר נציג של רשימת חד"ש למועצת העיר רהט העיר הערבית השנייה בגודלה בישראל, בה גרים למעלה מ-60,000 תושבים.

2019-01-21_195628

הרשימה, ששמה "רהט ללג'מיע", השיגה 1,400 קולות, שהספיקו למנדט אחד מתוך 17 חברי מועצה. כיום הרשימה שותפה בקואליציה העירונית ומהווה מעין לשון מאזניים עבורה, ועל כן זוכה בכוח רב בזירה העירונית.

התארגנות והתנסות ראשונה

החברות בינינו, מחברי רשימה זו, החלה לפני כעשור. ההצלחה ברהט הייתה פועל יוצא של התחזקות הפעילות המשותפת שלנו למען הנגב כולו, ולמען שלום, שוויון וצדק בישראל.

לפני כתשע שנים פנו אליי, יעלה, חברים מהקהילה האפרובדואית (ממוצא אפריקאישחור). הם סיפרו שבכוונתם להקים כוח פוליטי ברהט. הקהילה האפרובדואית סובלת מגישה גזענית כלפיה ואינה מצליחה לקבל את חלקה במעט המשאבים שישנם בעיר: מגרשים לבניית בתים, שיפוץ כבישים, חינוך ושירותים עירוניים. כתוצאה מכך, עוניה של קהילה זו חמור יותר בהשוואה לעוני שממנו סובלת כלל האוכלוסייה הערבית בנגב. עם קהילה זו נמנים כעשירית מתושבי העיר.

נעניתי בשמחה, וזאת בתנאי שאפעל בכובע של חד"ש. באתי למפגש עם כמה עשרות מהקהילה, ובמפגש זה תרמתי מהידע שלי לגבי תופעת הגזענות, וכיצד היא פועלת. את ניסיוני רכשתי בפעילות למען תושבי הנגב הערבים, וגם במחקריי באקדמיה על הדיכוי כמדיניות.

הזהרתי אותם מפני הכוחות החזקים יותר בעיר שינסו לסכסך ביניהם, ויפיצו בדיות שקשה יהיה להפריך. בנוסף, חברי הקהילה יצטרכו לפעול נגד הסטראוטיפים שהם עצמם כמעט מאמינים בהם. יתרה מזאת, הם ייאלצו להתמודד עם טיעונים משכנעים, מדוע כדאי להם להצטרף לאחד ה"אפוטרופוסים" הפוליטיים הקיימים.

מאוחר יותר למדתי מחברי הקהילה, כי באותם ימים הם הפנו אותה בקשה גם לאחרים. בסופו של תהליך הם העדיפו אליי ואל חד"ש.

חסין אל עוברה, פעיל חד"ש ותיק ברהט, הצטרף לעשייה. אל עוברה הוביל בפעם הקודמת (1990) שהייתה נציגות לאנשי חד"ש במועצת רהט. אלא שאז הנציגות הייתה במסגרת הרשימה "תחלוף רהט", ואלה היו הבחירות הראשונות למועצת העיר רהט.

כדי לייצר מודעות לעצמת הקהילה וללכידותה, התחלנו בקמפיין למען חד"ש כבר בבחירות הארציות (שהתקיימו כמה חודשים לפני הבחירות המוניציפאליות של 2015). רשמנו הצלחה ראשונית: כ-600 קולות ניתנו ברהט לחד"ש באותן בחירות.

בבחירות המקומיות של 2013 רצה הרשימה תחת השם "רהט ללג'מיע". זאת בהשראת הרשימה "עיר לכולנו" שחד"ש ודב חנין הובילו בתל אביב בבחירות של 2008. במערכת הבחירות של 2013, לאחר שלמדנו כי כוח ההצבעה של הקהילה אינו מספיק, החלטנו לחבור לרשימה בראשות עטא אבו מדיע'ם. רשימה משותפת זו השיגה מנדט והצטרפה לקואליציה, אך גם בשל נסיבות שונות, הנוכחות בקואליציה לא יצרה כוח והשפעה בהיקף מספיק.

רשימת חד"ש על המפה

בבחירות המקומיות של 2018 החלטנו לרוץ כחד"ש ברשימה בשם "רהט ללג'מיע", שהאות שלה "ו" וגם שהמועמד הראשון, מאג'ד, יתמודד גם לראשות העיר. אני מודה שידעתי שאין לי, כאפרובדואי, סיכוי להיבחר. המועמדים האחרים היו ממשפחות גדולות יותר, הזוכות, במסורת הקיימת, בכבודיתר. למרות סיכויי האפסיים, היה לי חשוב להעניק גאווה לבני הקהילה שלי. הזמנו לרשימה נציגים של משפחות נוספות שהמסורת אינה חולקת להם כבוד, ונמנענו מלהצטרף לרשימות שמרניות המעניקות כוח רב למסורת משפחתית.

רשימת חד"ש הייתה אפוא לא רק של אפרובדואים, אולם הם איישו את המקום הראשון והשלישי ברשימה. לדאבוני, למרות שהחלטנו שאישה תאייש את המקום השני ברשימה, לא הצלחנו לשכנע נציגה להצטרף לרשימתנו. הבשורה הטובה היא שלמרות המכשולים, "רהט ללג'מיע" השיגה נציג למועצה. זה קרה בזכות ההתעקשות והעבודה הקשה של פעילים רבים.

אני, יעלה, יכולה לספר כי כאשר הגעתי לתמוך בפעילים ברהט במערכת הבחירות המקומיות, ראיתי בעיניהם זהר וגאווה. תומכי הרשימה התמודדו ללא הפסקה עם מתנגדיה. היו שניסו לקנטר את פעילי "רהט ללג'מיע בשאלות כמו: "מה אתם חושבים לעצמכם?", והיו שניסו להפעיל כוחם כללי ודרשו ממני שאפסיק לתמוך ברשימה באופן פומבי ורשמי.

אך למרות המכשולים, המסר של הרשימה, שהיה חוצהמשפחות וחוצהחמולות רהט היא לכולם, עבד. זה מסר של תקווה, בעיקר לצעירים, שאפשר לבנות זהות פוליטית שאינה קשורה דווקא במשפחה זו או אחרת.

המסר הפוליטי של חד"ש וההצלחה שנחלנו כרשימה החדשה היחידה במועצת העיר רהט, הפכו את הזלזול באות "ו", לקריאת "וואו" גדולה. בכל משפחה ברהט, בכל קלפי בעיר, היו בוחרים שבחרו באות "ו" בקלפי. הצלחנו, ומבחינתנו זו רק ההתחלה.

יעלה רענן ומאג'ד כמאלת

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב