מחזה ישראלי חדש עלה בתיאטרון בית לסין: "פנתר כפול" מאת המחזאי והסופר יואב שוטן גושן, בכיכובו של השחקן יורם טולדנו. "פנתר כפול" מציג דרמה חברתית המבוססת על תנועת הפנתרים השחורים הידועה משנות ה-70. שוטן גושן מספר את קורותיו של עבריין מוכר, יעקב אלבז, שקצין משטרה בכיר שלח לאסוף מידע על אודות התארגנות חדשה בשם "הפנתרים השחורים". "השטינקר" מתלהב מהמסרים החברתיים שהוא קולט במפגשי הקבוצה, וכשבנו מתגאה בו כי הפך לוחם צדק, הוא מחליט לחצות את הקווים. אלבז נשאב למחאה, מוכר כאחד ממנהיגיה, ובזכות הפנתרים זוכה מחדש באשתו ובבנו. קרוע בין הפנתרים למשטרה, אלבז נקלע למשחק כפול שמאיים להרוס את חייו.

יורם טולדנו (במרכז) בהצגה "פנתר כפול" (צילום: בית לסין)

בהצגה משחקים שחקנים ושחקניות רבים בצד יורם טולדנו בתפקיד הראשי, ובהם: יניב לוי, שלומי טפיארו, אור בן מלך, מלי לוי גרשון, תובל שפיר, טל דנינו, אופיר וייל, דניה לנדסברג, דן קיזלר, יעל בר שביט ואביחי בלחסן. משך ההצגה הוא שעה ו-40 דקות.

הפנתרים השחורים, תנועת מחאה של צעירים מזרחים – דור שני למהגרים יהודים מארצות ערב, הוקמה לפני חמישים שנה, ב-13 בינואר 1971. התנועה פעלה למען העלאת המודעות הציבורית בישראל לנושאים חברתיים הנוגעים באפליית המזרחים ובקיפוחם בידי הממסד בשליטת מפא"י – מפלגת העבודה. שם התנועה נשאל מתנועת הפנתרים השחורים שפעלה באותה עת בארה"ב. הייתה זו התרסה נגד ראש ממשלת ישראל דאז, גולדה מאיר, ילידת ארצות-הברית ונגד מדיניותה.

הפנתרים עלו לכותרות בישראל מיד לאחר הקמת התנועה, כאשר נערכו חבריה, רובם צעירים משכונת מוסררה ירושלים, לקיים הפגנות במרכז העיר. בפברואר של אותה שנה הכריזו הפנתרים על תכנון לקיים הפגה גדולה במארס. כשביקשו הפנתרים מהמשטרה רישיון לערוך את ההפגה, סורבה בקשתם בטענה שיש להם עבר פלילי, ואף בוצעו מעצרי מנע כדי למנוע את עריכתה. ב-18 במאי 1971, חרף איסור המשטרה, התאספו אלפי מפגינים בכיכר ציון בלב ירושלים המערבית והשמיעו קול זעקה נגד הניצול, האפליה וממשלת גולדה מאיר. בין המשתתפים היו חברי התנועה, תושבי השכונות ופעילי מק"י ומצפן.

כוחות המשטרה שהגיעו לפזר את ההפגנה עשו שימוש בכוח רב: מאות מפגינים נפגעו מאלימות השוטרים, עשרות אושפזו בבתי חולים ו-70 מפגינים נעצרו, ובהם ראשי התנועה ופעילי בנק"י. חברי הכנסת של מק"י ואנשי תנועת הפנתרים התלוננו על האלימות חסרת הרסן כלפי המפגינים. במקביל החלו המשטרה והשב"כ להפעיל סוכנים בקרב הפעילים ותומכיהם, כםי שעשו ב"אירועי ואדי סאליב" ביולי 1959. באוגוסט 1971, הפגנה נוספת של הפנתרים בכיכר הדווידקה בירושלים דוכאה אף היא באלימות רבה בידי המשטרה. המשטרה והשב"כ החדירו את סוכניהם, שכונו "שטינקרים", לשורות התנועה על מנת לעקוב אחרי פעיליה ולפורר אותה מן היסוד.

יוסי אבו