הערב, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ערוצי התקשורת השונים מציעים מגוון סרטים חדשים שמציגים פנים פחות מוכרת של המאבק בנאציזם בפשיזם. ביניהם בולטים שני סרטים: על פרטיזן סובייטי שגילה מתקן סודי נאצי ועל התזמורת האדומה.

סרטו דובר רוסית של במאי רומן שומונוב שישודר בשעה 21:15 בכאן 11 מספר את סיפורו של ליאוניד ברנשטיין, גיבור ברית המועצות, החי בביתו הצנוע בקרית אתא. איש משכניו אינו יודע כי הוא אחד מאחרוני המפקדים של גדודי הפרטיזנים במלחמת העולם השנייה, וגם האיש שאיתר את המתקן הסודי בו פיתחו הגרמנים את נשק יום הדין של היטלר – טילי  וי-2.

דרך עיניו של הפרטיזן הוותיק בן 97 (שנפטר בעת צילומי הסרט) נפרשת דוקו-דרמה מרהיבה ומרגשת, כשבווידויו האחרון מול המצלמה נפרשים סיפורי גבורה נועזים לצד המראות הרודפים אותו על ערש דווי נשים וילדים הנשרפים לנגד עיניו, פרטיזנים שהיה עליו להוציא להורג, ושחרור אסירים יהודים שנדונו למוות.

סרטו התיעודי המרתק ויוצא הדופן של קרל-לודוויג רטינגר, הזמין לצפייה מהערב בסלקום טי.וי., בוחן מחדש את סיפורה של התזמורת האדומה, שהייתה רשת ההתנגדות החשובה ביותר לגרמניה הנאצית. הרשת שפעלה בשירות המאמץ המלחמתי של ברה"מ שכל מחבריה היו קומוניסטים ובהם יהודים רבים, אספה מודיעין צבאי והעבירה את המידע למוסקבה בשתי קבוצות שפעלו בבריסל ובפריז מצד אחד, ובברלין מצד שני, מבלי שהיו מודעות זו לזו. אחרי שהתגלו שידורי רדיו של הרשת, היטלר הורה לפתוח במצוד אחרי חבריה, ורק מעטים מהם שרדו את המצוד.

אירוע לזכרם של חברי התזמורת האדומה שנרצחו בידי הנאצים שנערך בוורשה ב-1963, שלישי משמאל: ליאופולד טרפר (צילום ארכיון: הומניטה)

חבר הנהגת המפלגה הקומוניסטית בפלשתינה (פ.ק.פ), ליאופולד טרפר עמד בראש הרשת. טרפר הגיע לארץ ב-1924 מפולין וכעבור שנה הצטרף למפלגה שבמחתרת. בין היתר, היה מזכיר סניף חיפה ומראשי הפעילים בארגוני העובדים. טרפר נעצר פעמים רבות ובשנת 1929 גורש מהארץ על ידי הקולוניאליזם הבריטי בעוון פעילותיו הקומוניסטיות ונסע לצרפת. הוא תיאר כך את התקופה: "המשטרה רדפה אחרי בלי הרף. לא בירושלים ולא בתל אביב לא נותרו מסתורים בטוחים. בארץ כה קטנה לא הייתה עוד אפשרות של חיי מחתרת בשביל הפעילים הידועים ביותר. גורשתי מהארץ על פי צו הנציב העליון והפלגתי לצרפת כשמטעני דל, אך באמתחתי שני מסמכים, שבעיני לא יסולאו בפז המלצה מאת הוועד המרכזי של פ.ק.פ שאישר את יציאתי, ואשרת מעבר".

השפה הקולנועית של "התזמורת האדומה" משלבת חומרים משני הסרטים המקוריים עם חומרי ארכיון רבים על מנת לספר את הסיפור המלא, בעזרת ראיונות עם מומחים, צאצאים ובני משפחה של חברי הרשת, שנמצאים כיום בגרמניה, בלגיה, צרפת, ארה"ב וישראל. התוצאה היא מסמך מרתק ומקיף, שמאיר זרקור על רשת ריגול חשובה, ובנוסף בוחן את כוחו של הקולנוע ליצור סיפור ולבסס אותו כעובדה היסטורית.