פי 3 משפחות ערביות חיות באי ביטחון תזונתי מאשר משפחות יהודיות. כך עולה מסקר שנערך בידי עמותת סיכוי בשיתוף עם הארגון "מזון". יצוין שעוד לפני משבר הקורונה, מעל 40 אחוז מהמשפחות הערביות חיו באי ביטחון תזונתי.
מתנדבים מכינים חבילות מזון עבור משפחות מוחלשות לקראת החג (צילום: לתת)
המחקר החדש מציג את היקף ואופי תופעת אי-הביטחון התזונתי בחברה הערבית ומתמקד בשני היבטי מדיניות שיכולים לצמצם את הפערים: מיצוי זכויות סוציאליות בחברה הערבית ומערך ההזנה במוסדות החינוך. "אי-ביטחון תזונתי בחברת שפע אולי לא מהווה סכנת חיים מיידית כמו בעיות תת-תזונה הנפוצות במדינות העולם השלישי, אבל הוא מוביל לקשיים ביכולת של אנשים לתפקד ברמה היומיומית, וגורם לפגיעות בתפקוד פסיכולוגי, בדגש על תינוקות וילדים, להגברת הסיכוי להידרדרות לעבריינות ואלימות, פירוק משפחות, מתח, דיכאון, ירידה בלימודים ופגיעות בריאותיות, פיזיות ונפשיות", נאמר במחקר.
מסיכוי נמסר: "לא ייתכן שכל כך הרבה ילדים ימשיכו לגדול בלי גישה סדירה, פיזית וכלכלית, לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, המתאים להעדפותיהם ולצרכיהם התזונתיים, ושמאפשרת קיום חיים פעילים ובריאים. הגיע הזמן שהממשלה תגבש מדיניות ברורה ומקיפה שמותאמת לחברה הערבית ונעשית בשיתוף איתה. אנו בטוחים שאימוץ המלצות המחקר על ידי הדרגים המקצועיים במשרדי הרווחה, החינוך, והאוצר, ובמוסד לביטוח לאומי, יביאו לשיפור משמעותי בביטחון התזונתי בחברה הערבית, ולצמצום משמעותי של הפערים בתחום בשנים הקרובות".
לעיון במחקר המלא:
