עיצומים ומחאות בבתי"ח, במעבדות וגם של המורים והעו"סים: לשביתה כללית במגזר הציבורי

שביתות, עיצומים וצעדים ארגוניים הוכרזו בחודש האחרון, בייחוד בשירות הציבורי. הדגש מושם בצמד המילים "משרתי ציבור", שנבצר מהם לשרת אותו. בין קבוצות העובדים הגדולות שהחליטו להפוך את הזעקה למחאה: האחיות והאחים, העובדות והעובדים הסוציאליים, עובדות ועובדי המעבדות, מורות ומורים בבתי הספר, עובדים ומדריכים בפנימיות.

הפגנת העובדים הסוציאליים בצומת עזריאלי ביום רביעי שעבר (צילום: איגוד העובדים הסוציאליים)

זאת, בצד המאבקים הנמשכים מזה חודשים שמובילים הכבאים, עובדי קרנות הפנסיה הוותיקות והפנסיונרים. האחרונים השיגו הפסקת אש בכוונת ממשלת הימין לקצץ בקצבאותיהם, אך המערכה טרם הוכרעה. הכבאים והפנסיונרים נאבקים זה יותר משנה עקב הרעת תנאיהם.

הנאבקים הם מקשת רחבה למדי של מקצועות, ומרביתם הם בעלי השכלה אקדמית (אחיות, עו"סים, מורים, עובדי המעבדות). אף שמדובר ביותר מ-200 אלף עובדים, קיים ביניהם מכנה משותף: כולם משרתי ציבור, את כולם מעסיקה המדינה (ישירות או באמצעות חברות קבלן) ורובם ככולם חברים באיגודים מקצועיים של ההסתדרות.

דפוסי המחאה אינם אחידים. מאות עובדים סוציאליים הפגינו בשבוע שעבר (31.7) מול קריית הממשלה בתל אביב בשל מקרי האלימות כלפיהם וחוסר התקצוב של שר האוצר משה כחלון עבור תכנית ייעודית. יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, ענבל חרמוני, עוכבה לחקירת משטרה (ר' צילום), לאחר שמפגינים חסמו את רחוב קפלן. יצוין כי אין זו הפעם הראשונה שחרמוני נעצרת בעת הפגנה, אך למרבה הצער טרם שמענו את התייחסותם של יושבי ראש ההסתדרות (הקודם ויורשו) להפרה בוטה זו של זכויות עובדים.

ההפגנה בתל אביב נערכה לאחר שמונה חודשים של משא ומתן עקר מול משרד האוצר. עקב כישלונו, הודיעו העו"סים כי בכוונתם להחריף את המאבק. בתחילת השבוע העלה איגוד העובדים הסוציאליים קמפיין שלטי חוצות בנתיבי איילון שנשא את הסיסמה: "כחלון, האלימות הורגת את כולנו".

עוד באמצע דצמבר 2018, לאחר שבועות ארוכים של מחאה שלוותה בהפגנות ענק, בחסימות כבישים, בעיצומים ובהשבתות, סוכם כי משרד האוצר ואיגוד העובדים הסוציאליים ינהלו דיונים על מנגנון כולל להגנה על העובדים, שיימשכו עד לסוף חודש מרס האחרון.

אלא שהאוצר גורר רגליים. חרמוני אמרה בהפגנה: "הגענו למצב שאנחנו עובדות בתנאים בלתיאפשריים. אנחנו רוצות לצאת בבוקר מהבית, להגיע לעבודה, לעשות אותה בצורה הטובה והמקצועית ביותר, ובסוף היום לחזור הביתה בשלום. המאבק שלנו הוא על דמותה של מדינת ישראל כמדינת רווחה. המאבק שלנו הוא על איזו רמה של שירותים חברתיים יקבלו אזרחי מדינת ישראל".

למחרת (1.8), בתום דיון בבית הדין לעבודה בתל אביב

שנערך בעקבות השביתה בבתי החולים, אמרה יו"ר הסתדרות האחיות אילנה כהן: "למעשה נאבקנו למען אזרחי מדינת ישראל. אזרח שמגיע לקבל טיפול, אם בבית החולים ואם בקהילה, מגיע לו טיפול. אני שמחה שסוף סוף השופטת רואה את הצדק של האחיות". על כך אפשר להוסיף כי מדובר בשמחת עניות: אמנם השופטת אריאלה גילצר כץ אישרה את המשך העיצומים ללא הורדה בשכר, אך מתמידה בסירובה לאשר את המשך השביתה.

שביתת עובדי המעבדות שהחלה ב-1 באוגוסט בבוקר הסתיימה בשעות אחה"צ. זאת, לאחר שהושגו הבנות לפיהן כבר בימים הקרובים ייכנסו (שוב!) הצדדים למשא ומתן בהשתתפות נציגי ההסתדרות, העובדים ומשרדי האוצר והבריאות. זאת במטרה לפתור את הסוגיות שבמחלוקת.

כ-3,000 עובדי המעבדות הרפואיות והמעבדות לבריאות הציבור ברחבי הארץ השתתפו בשביתה ועבדו במתכונת שבת. בשעה 10:00 הם קיימו אסיפת הסברה והפגנה גדולה סמוך לבניין אגף המעבדות בבית החולים שיבא תל השומר.

ההסתדרות פרסמה הודעה והתפארה בכך ש"בתיווכו של יו"ר ההסתדרות הופסקה השביתה של עובדי המעבדות". בתיווכו?! האם יו"ר ההסתדרות אינו אמור לתמוך בשביתה, במקום לשמש "מגשר" לעת מצוא? כך מתגלה חולשתו של היו"ר ארנון ברדוד, המכיר היטב את המגזר הציבורי כי הוא צמח מתוך שורות ארגון עובדי עיריית ת"איפו.

לכל המאבקים בחודש האחרון (ונוספים הנמשכים זה חודשים ארוכים בעצימות נמוכה) מכנה משותף רחב למדי: משרתי ציבור הנקלעים למצבים בלתי אפשריים – אלימות במקום העבודה, עומס יתר, קיצוצי שכר, העברת תפקידים למיקור חוץ והפרטות. במילים אחרות, הם מתמודדים עם פירותיה הבאושים של המדיניות הקפיטליסטית הניאוליברלית של ממשלת הימין בראשות בנימין נתניהו.

במקום "להתריע", "לפשר" ו"לתווך", על ההסתדרות לנקוט ביוזמה מעמדית תקיפה נגד מדיניות ממשלת הימין ודווקא בעת הזו, ערב הבחירות. הסתדרות המורים וארגון המורים כבר הודיעו כי לא יפתחו את שנת הלימודים. ב-1 בספטמבר ניתן אפוא להציג חזית אחידה של עובדי המגזר הציבורי נגד נתניהו וממשלתו. מחאה רחבה כשבועיים טרם הבחירות עשויה להוכיח לבוחר כי שלטונו של נתניהו ומדיניותו החותרת לפגוע אנושות ברווחת האזרחים ובעובדים – חייבים להסתיים.

יהיו מי שיכנו זאת "שביתה פוליטית". אכן, זו תהא שביתה פוליטית במטרה להגן על אזרחי המדינה. אין להתבייש בכך שהעובדים פועלים למען זכויותיהם ונגד מדיניות בעלי ההון וממשלתם.

אפרים דוידי

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב