עובדי המספנה שבנתה את הטיטאניק מנסים להציל אותה מסגירה והשתלטו עליה עד למציאת פתרון. על כך מסר האתר ההסתדרותי "דבר". מספנת הארלנד אנד וולף, שפועלת כבר 158 שנים בבלפסט שבצפון אירלנד, נכנסה לצרות כשהבעלים הנוכחיים, דולפין קידוחים, הגישו בקשה לפשיטת רגל בתחילת השנה. 132 העובדים יצאו למאבק על עתידם, בגיבוי האיגודים המקצועיים, ועתה לוקחים את מאבקם לשלב חדש.

אסיפת העובדים בה החולט להשתלט על המספנה ולהמשיך להפעילה (צילום: מורנינג סטאר)

ראש ממשלת בריטניה הימני, בוריס ג'ונסון, אמר כי לטעמו המשבר בהארלנד אנד וולף הוא, בסך הכל, "נטו נושא מסחרי" ולכן עניינו של השוק החופשי בלבד. משרד רואי החשבון  מהגדולים בענף מונה רשמית לפקח על מספנת בלפסט, בציפייה למצוא הצעות של קונים פוטנציאלים למכירה. העובדים לא מצפים לישועה מהשוק, וב-30 ביולי השתלטו על המקום, והחלו להפעיל אותו בעצמם ולחפש פתרון שיבטיח את מקום העבודה שלהם. זאת מתוך הבנה כי עתידם תלוי לא רק במציאת קונה או משקיע או הלאמה, אלה התעמקות בסוגיות העבודה והאתגרים הכרוכים בהן.

בבלפסט מבינים שהשתלטות עצמה לא תספיק כדי לשמור על המספנה, ונראה שהעובדים חותרים לשינוי עמוק יותר. את העתיד הם מתכננים להבטיח לא דרך פרויקטים עצומי ממדים, בפס ייצור של אלפי עובדים, כמו הטיטאניק, אלא בייצור התשתית לייצור אנרגיה מתחדשת באמצעות רתימת כוח הרוח והגלים. המספנה המתמחה בתיקוני אוניות, הסבה ובנייה מחוץ לחוף, החלה כבר ב-2013 במעבר לכיוון של אנרגיה מתחדשת, כולל טורבינות רוח ימיות.

התוכנית האלטרנטיבית של עובדי המספנה, המבוססת על הבנה עמוקה של יכולות הייצור והעבודה, המיומנויות שלהם והניסיון הנצבר, מדגימה את הצעתו של ג'ון מקדונל ממפלגת הלייבור לניהול דמוקרטי חדש של חברות ציבוריות המתבסס על העיקרון של "אף אחד לא יודע טוב יותר לנהל את התעשיות האלו מאשר אלו שבילו את חייהם שם."

העובדים, בפועל, מאתגרים את שיקול הדעת הערכי המרומז בפנייתו של ג'ונסון לשוק: שרק השוק יכול לשפוט את הערך החברתי של מוצר ורק אם יש לו שוק אז יש לו ערך. נהפוך הוא, העובדים מתעקשים שזה יהיה עברייני לנוכח מצב האקלים לא להשתמש במיומנויות שלהם וביכולת הייצור, שבהשקעה ממשלתית מינימלית יכולה להפחית באופן מידי את פליטת הפחמן בבריטניה.