הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות ח"כ עאידה תומא–סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת) קיימה בשבוע שעבר דיון בנושא טיפול ברשויות המקומיות בהטרדות מיניות. הדיון נערך ביוזמת ח"כ עמיר פרץ (המחנה הציוני). יו"ר הוועדה פתחה את הדיון ואמרה כי המטרה היא ללמוד על ההתנהלות הכללית והמדיניות של הרשויות המקומיות והמועצות מול התופעה של הטרדות מיניות. לדבריה "במקרים רבים קשה לנשים להתלונן על הטרדות במקום העבודה, במיוחד כאשר מדובר במישהו בכיר שיש בידו הכוח לקבוע את עתידן המקצועי, זו סוגיה חשובה שיש להציף".
עובדת באחת מרשויות המקומיות שהוטרדה סיפרה כי "ההיבט הפוליטי השתקף בתהליך הטיפול בתלונה שלי בגלל שהמטריד היה בכיר ברשות. בעקבות הטיפול הלקוי בפניה שלי נחשפתי לשלל סיפורים נוספים שקורים אצלנו במחלקה. נשים מוחלשות וחד הוריות, מוצאות כי אין להן מקום להתלונן ולא מקבלות טיפול ראוי".
היועצת למעמד האישה במרכז השלטון המקומי, אורלי בן אהרון והאחראית על מערך ההכשרות והליווי של מתלוננות במקומות העבודה הסבירה כי "מרכז השלטון המקומי מקיים אחת לשנה הכשרה בת 10 מפגשים, כאשר כל ממונה מטעם משרד אמורה לעבור הכשרה זו. דיונים סביב מתחים כגון המקרה הספציפי שעלה נידונים שם, וניתן מענה לממונות כיצד עליהן לפעול במקרים דומים. מעבר לכך ניתן ליווי מקצועי ואישי לכל סוגיה שמופנית אלינו. בנוסף, בקרוב יצא אוגדן מסודר שמאגד את כל הכלים להתמודדות עם מתלוננות ברשויות מקומיות. עם זאת, אין היום מנגנון של מעקב אחרי התלונות, היקף התופעה והטיפול בה. זה מתבקש וחשוב שיוקם מנגנון כזה".
ח"כ עאידה תומא–סלימאן אמרה בתגובה "הייתי מצפה שמרכז השלטון המקומי ייקח צעד קדימה ושראשי הרשויות המקומיות עצמם יעברו את ההכשרה הדרושה בכדי למנוע הטרדות מיניות ובכדי לדעת כיצד יש עליהם לפעול במקרה שזה מתרחש אצלם ברשות. האם יש מעקב כמה תלונות הגיעו ומה נעשה עם תלונות אלו? האם יש מעקב אחר הממונות?".
עו"ד אלחאן דאוד מארגון "כיאן" הפמיניסטי הדגישה כי ההכשרה של הממונות היא אינה בגדר חובה ולרוב באזור המרכז ולכן ראשי רשויות לא בהכרח מעודדים את הממונים לבצע אותה. רוב הממונות מנהלות מחלקות רווחה, אין להן זמן, זהו תפקיד ללא שכר תוספתי ולכן לא מתאפשר להן להגיע להכשרות ללא תשלום וללא כיסוי שעות עבודה. לדבריה "תפקיד הממונה כל כך חשוב בייחוד בחברה סגורה ופטריארכלית. ממונה חייבת לחקור, לשאול את השאלות הנכונות ולהעביר לראש הרשות. זו עבודה של חוקר שנדרשת עבורה הכשרה מתאימה ויש גם חשיבות רבה לחלק של מניעה ולא רק לטיפול בתלונות".
לדברי עו"ד מרים זלקין, משדולת הנשים, "החומרה של הסיפורים היא שהם מעידים על תופעה רחבה יותר. בקרוב יש בחירות לרשויות המקומיות ואנו רוצים שכמה שיותר נשים תגענה לעמדות מפתח. זה לא יקרה אם נשים ימשיכו להיות מוטרדות. אין תשובות בנושא, אין פיקוח, משרד הפנים נותן תשובות חסרות תכלית. המשרדים צריכים להיות מחויבים בחוק להגיש דו"ח מפורט על ההטרדות והטיפול בהם מידי שנה".
ח"כ תומא–סלימאן הוסיפה כי "הבעיות המרכזיות בהגדרת תפקיד הממונה הן הסמכות, הגיבוי וההגנה עליהן. הנטל הכפול של להיות מלווה ומטפלת ומצד שני חוקרת יוצר ניגוד אינטרסים. אחת הבעיות העיקריות שאי אפשר לעבור עליהן בשתיקה היא שאין בקרה על הממונות, שהן תחת לחצים פוליטיים ובו בזמן בקשר עם קולגות בעבודה. אין דיווח על איך הן מטפלות במקרי הטרדות. הגיע הזמן שמשרד הפנים יקבל על עצמו את האחראיות הזו, לדווח על נתונים של תלונות קיימות והטיפול על הטרדות מראשי הרשויות וחברי מועצות".
