"לא יהיה כלום כי אין כלום". סוף-כל-סוף מתגשמת משאלתו של ראש ממשלת המעבר הימנית, בנימין נתניהו. עיקרי התוכנית הכלכלית ("ללא תקדים בתולדות המדינה") שהציגו השבוע (30.3) נתניהו ושר האוצר היוצא משה כחלון הם: תמיכה במעסיקים והגדלת העוני והאבטלה.

מאחורי המספרים שנזרקו לחלל האוויר: "80 מיליארד שקל" מסתתרת מציאות עגומה עבור רוב אזרחי ישראל. אין כל הקלה משמעותית או תוספת הכנסה לכמיליון המובטלים והעובדים שהוצאו ללא הסכמתם לחל"ת (חופשה ללא תשלום). התוכנית מדברת רק על הקלה בתנאי הזכאות לדמי אבטלה – ותק נצבר של שישה חודשים במקום העבודה האחרון במקום 12. זהו, זה הכל.

על פי ההערכות בביטוח הלאומי, כ-200 אלף עובדים כבר פוטרו (להבדיל מהעובדים בחל"ת). עבור המפוטרים מייעדת התוכנית מסלולי הכשרות כדי להחזיר אותם לשוק העבודה כאשר יחזור המשק לתפקוד סביר. להכשרות הוקצו 200 מיליון שקל – כאלף שקל לעובד; זה לעג לרש.

ומה עם 140 אלף העובדים שעברו את גיל הפנסיה ונאלצים לעבוד לפרנסתם אך לא זכאים לדמי אבטלה? מי מהם שעבודתו הופסקה עקב המשבר, יהיה זכאי למענק של עד 4,000 שקל. סכום זה יתווסף לקצבת הזקנה בחודשים מארס ואפריל. בהקשר זה כדאי להזכיר, שסכום קצבת הזקנה הבסיסית החודשית ליחיד הוא 1,558  שקל בלבד.

גם העצמאים, שהפגינו ביום שני השבוע מול הכנסת, לא ממש ילקקו דבש בסדר פסח הקרוב. ההטבה המרכזית עבורם היא מענקים של עד 6,000 שקל בחודש הראשון ועד 8,000 שקל בחודש השני. אלה ישולמו רק לעצמאים מגיל 28 ומעלה ש"יעמדו בקריטריונים הרלוונטיים, לפי הכנסה חייבת מהעסק ושל משק הבית". הקריטריונים עצמם טרם פורסמו למרות שהם אלה שישפיעו על גובה המענק. יש לציין שהאוצר עושה שימוש תדיר במילה "עד". במילים אחרות: זו לא ההטבה המובטחת לעובדים בגיל השלישי ולעצמאיים – זו התקרה (הנמוכה למדי) למה שהם יכולים לצפות!

אז לאן הופנה עיקר המשאבים? לא למובטלים ואף לא לעצמאים. המשאבים בעיקרם, כ-42 מיליארד שקל, מיועדים למעסיקים. סכום זה כולל מענק של שישה מיליארד שקל למעסיקים הגדולים, ולצידו הטבות נוספות של הפחתה חדה בארנונה ובתשלומים נוספים. כמו  כן יקבלו המעסיקים מרשות המסים החזר מקדמות ממס הכנסה בגין החודשים פברואר ומרץ. החזר זה נאמד בכשלושה מיליארד שקל. סיוע תזרימי נוסף בהיקף של תשעה מיליארד שקל יינתן בדחיות של תשלומי מע"מ, ארנונה, חשמל ומים, אגרות ממשלתיות, ובהקדמת תשלומים לספקי הממשלה הקטנים והבינוניים. עוד בתוכנית: מיליארדי שקלים המיועדים לענף ההיי-טק.

זעקתן של העמותות והארגונים החברתיים, שכבר "יובשו" בידי  האוצר בטרם פרץ משבר הקורונה,  לא קיבלה כל מענה במסגרת התוכנית. עמותות בעלות מחזור פעילות של עד ארבעה מיליון שקל בשנה הפועלות בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה יוכלו לקבל הלוואה (כן, הלוואה – לא מדובר בסיוע!) בערבות מדינה במסלול מיוחד שייפתח לשם כך בבנקים המסחריים. כמו כן מציעה הממשלה להקים קרן סיוע לארגוני המגזר השלישי. זו הצעה, כי לקרן טרם יועדו משאבים ולא נקבע לוח זמנים להקמתה.

טוב, לפחות הבריאות קיבלה תמיכה של כ-11 מיליארד שקל – כך על פי הכרזותיהם של נתניהו את כחלון. אך סכום זה כולל שני מיליארד שקל שעליהם הוכרז בתוכנית הסיוע הקודמת, כך שהתוספת העכשווית היא של תשעה מיליארד שקל.  סכום זה ינותב לרכישת ציוד נדרש לביצוע של 20 מיליון בדיקות עד סוף השנה; לרכישת מכונות הנשמה, מסכות, ציוד מגן וציוד רפואי נדרש נוסף; להגדלת מלאי התרופות; לתוספת כוח אדם רפואי; להשמת חולים וחוזרים מחו"ל בבתי מלון; לבניית מתחמי בידוד בבתי החולים; להוספת מיטות אשפוז לחולי קורונה; לתגבור מערך המעבדות ופעילות מד"א; לגיבוש תוכנית למניעת ההיחשפות לקורונה של אוכלוסיות בסיכון.

על פי חישובי קופות החולים, מדי שנה חסרים כ-15 מיליארד שקל כדי שמערכת הרפואה הציבורית תעמוד על רגליה. התוספת שבתוכנית שהוכרזה השבוע אינה מתייחסת למערכת הכוללת של הרפואה הציבורית – אלא עוסקת אך ורק בהתמודדות העכשווית עם הקורונה. ומה יקרה לאחר הקורונה? כלום, אין תוכנית, אין תכנון ואין משאבים.

בסיכום: מעבר להכרזות הרמות אין מאחורי התוכנית שום סטייה מההשקפה הקפיטליסטית הניאו-ליברלית המצויה. אין בתוכנית כל בשורה חברתית של ממש, אלא בעיקר סיוע למעסיקים. ועוד לא דיברנו על התוכניות שימומשו לאחר המשבר: קיצוץ שכר בשירות הציבורי וקיצוץ רוחבי (חוץ מביטחון) בתקציב המדינה.

אפרים דוידי

הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"