הירחון הכלכלי "דה מרקר" מפרסם מדי שנה, מזה 17 שנה, את רשימת "500 העשירים בישראל". לאחרונה פורסמה הרשימה המעודכנת, אבל הפעם הפרידו העורכים בין "המיליארדרים" לבין "סתם עשירים". מיהו מיליארדר? על פי הירחון, רק 57 בעלי הון מתוך ה-500 "שוקלים" (אם להשתמש במונח האמריקאי) מעל מיליארד דולר. במקום הראשון: מרים אדלסון, אשתו של שלדון אדלסון, מידידיה הקרובים של משפחת נתניהו, שהונה מוערך בכ-22 מיליארד דולר; במקום האחרון בקרב המיליארדרים: האוליגרך האוקראיני–ישראלי–קפריסאי תושב שוויץ, איגור קולומויסקי, שהונו מוערך "רק" בכמיליארד דולר (על קולומויסקי ושותפו העסקי – נשיא אוקראינה וולודומיר זלנסקי – ר' גיליון 29 של "זו הדרך", תחת הכותרת "נשיא לכל אוליגרך"). ברשימת המיליארדים ישנם לא מעט בעלי הון שעשו את כספם בחו"ל וממעטים לשהות בארץ.

עוד עולה מהרשימה של "דה מרקר" שהציונות השיגה אחד מיעדיה: ישראל הפכה למולדתם של בעלי הון יהודים, המגיעים אליה מכל פינה בעולם בה הם מסתבכים עם השלטונות, או כאשר הם זקוקים למקלט מס בטוח וחוקי. יש לציין שכמעט כל בעלי ההון המתפרסמים ברשימה הם יהודים. רק שתי משפחות ערביות הסתננו לרשימה בסוף התור, בקרבת המקום ה-500 (פחות מ-0.5%!). העשירים ברובם הם גברים; אדלסון נמנית עם הנשים הבודדות ברשימת המיליארדרים. רובם גם אשכנזים; בקרב המיליארדים, רק 15% הם יהודים מזרחים.

הון, שלטון, עולם עליון

כהונתו השנייה והארוכה של ראש הממשלה נתניהו, שהחלה במארס 2009 ונמשכת עד ימינו, עשתה רק טוב לשכבה ההגמונית של הבורגנות הגבוהה ("המיליארדרים"). על פי נתוני "דה מרקר", ב-2009 נאמד הונם של כלל עשירי ישראל בכ-52 מיליארד דולר. מספר המיליארדים בקרב 500 העשירים היה אז 13, ובידיהם 28% מכלל ההון. כעת, ההון שבידי כלל עשירי ישראל נאמד בכ-246 מיליארד דולר, מספרם גדל ל-121 ובידיהם 73% (!) מכלל ההון שבידי 500 העשירים. בדיקת מקורות ההון מלמדת שמדיניות ההפרטה של ממשלות הימין בראשות נתניהו היטיבה עמם מאוד. הפרטת הבנקים, התקשורת, בתי הזיקוק, קרקעות, חברות בנייה ותעשיית הנשק תרמה לגידול הונם. בקרב המיליארדרים בולטים העוסקים בארץ ובחו"ל בהיי–טק – כולל לשימוש צבאי. קבוצה נוספת הם יוצאי חבר המדינות שצברו את הונם בעקבות התמוטטות ברית המועצות בתחילת שנות ה-90 ובזכות המדיניות הניאו–ליברלית הקיצונית שהנהיגו בוריס ילצין ויורשו ולדימיר פוטין. ביניהם: רומן אברמוביץ' (11 מיליארד דולר), ויקטור וקסלברג (7 מיליארד), משה ויאצ'סלב קנטור (4.5 מיליארד), אלכסנדר משקביץ' (2.5 מיליארד), מיכאל ויצחק מירילשווילי (2 מיליארד דולר) וקולומויסקי. אליהם יש לצרף את לאוניד נבזלין (850 מיליון) ואת בוריס קוזניץ (רבע מיליארד דולר).

לדברי עורך "דה מרקר", איתן אבריאל, "אף שראש הממשלה בנימין נתניהו יושב בבית שברחוב בלפור כבר הרבה שנים, הפוליטיקאים שמקיפים אותו מתחלפים. הם באים והולכים, גם אם לעיתים מי שהלך לפתע חוזר. מיליארדרים ומולטי–מיליארדרים, לעומת זאת, כמעט תמיד נותרים ברשימות העשירים, ללא קשר למה שקורה סביבם. אם מיליונר נקלע למשבר, הוא עשוי למצוא את עצמו מחוץ למועדון ה-500, אבל למעט מקרים חריגים כמו זה של [יצחק] תשובה, זה כמעט לא קורה למיליארדרים".

מי בדיוק שולט בישראל?

מי שולט בישראל? אם נערוך משאל אקראי באחד מרחובות הערים נקבל כנראה תשובה ברורה: בישראל שולט בנימין נתניהו. רבים מהצעירים המפגינים בבלפור בשבועות האחרונים למדו בכיתה א' או בכיתה ב' כאשר נתניהו החל את כהונתו הארוכה ("ארוכה יותר מזו של בן גוריון" כפי שהוא נוהג לציין).

אבל לאבריאל תשובה שונה לשאלה: "מי שולט בישראל?". לדבריו, "נתניהו מושפע מאוד ולעיתים נשלט על ידי קבוצה קטנה של אנשים, שהמכנה המשותף שלהם הוא היותם מיליארדרים".

עוד הדגיש אבריאל: "מיליארדרים הם אלה ששולטים באמת בישראל, בשותפות ובתיאום עם הדרג הנבחר". על ההבדלים בעוצמת חוגי ההבורגנות הגבוהה בישראל כתב אבריאל כך: "לעומת המיליונרים, המיליארדרים שונים – הם קובעים את החוקים של עצמם". לחיזוק טענותיו הצביע העיתונאי על הקשרים המסועפים בין "הון–שלטון–עיתון": מהביביתון ("ישראל היום") שבבעלות איל ההימורים שלדון אריסון (מתומכיו המשמעותיים של הנשיא דונלד טראמפ), עבור בתיק 2000 (קשרי נתניהו עם מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון מוזס), וכלה בפרשת רכישת ערוץ 10 (כעת רשת 13) בידי איש העסקים הרוסי–בריטי–אמריקאי סר לן בלווטניק, שעל פי "דה מרקר" הוא "אחד המיליארדרים הבוחשים בפוליטיקה הישראלית ולו מערכת יחסים קרובה עם נתניהו".

סר בלווטניק בשירות הוד מעלתו נתניהו

ככל הידוע, בלווטניק אינו אזרח ישראלי. הוא מחזיק באזרחות של שלוש מדינות: רוסיה, ארה"ב ובריטניה, בה אף קיבל תואר אבירות מידי המלכה. אילו היה אזרח ישראלי היה בלווטניק עומד בראש רשימת בעלי ההון המקומיים ותופס את מקומה של מרים אדלסון.

על פי פרסומים בעיתונות הכלכלית הבריטית, בלווטניק הוא האיש הרביעי בעושרו בבריטניה. השבוע (25.7) הוא הציב אותו המגזין "פורבס" במקום ה-45 ברשימת עשירי העולם. הונו מוערך בכ-26 מיליארד דולר. כמו אחרים מיוצאי חבר המדינות, צבר את הונו בשנות ה-90 עם התמוטטות ברה"מ. הוא החל את עסקיו יחד עם וקסלברג (מס' 6 ברשימת המיליארדרים הישראלים), ולאחר מכן חבר יחד עמו למיכאיל פרידמן, אף הוא רוסי בעל אזרחות ישראלית שהונו מוערך כעת בכ-15 מיליארד דולר. אוליגרך זה ממוקם במקום השביעי ברשימת עשירי רוסיה, אך חרף אזרחותו הישראלית הוא לא נכלל ברשימת "דה מרקר". כאמור, בלווטניק, וקסלברג ופרידמן צברו את הונם על חורבותיה של ברית המועצות. אך בשונה משותפיו לשעבר, בלווטניק מושקע בישראל – הוא בעליהם של "כלל תעשיות" ושל ערוץ 13.

ב-2017 נחקר בלווטניק בלונדון בקשר לתיק 1000 (חקירת המתנות של בעל ההון האמריקאי–ישראלי ארנון מילצ'ן למשפחת נתניהו. מילצ'ן הוא מס' 15 ברשימת "דה מרקר"). לפי עדות בלווטניק, רכישת ערוץ 10 נעשתה לבקשת נתניהו, אשר הועברה באמצעות עד המדינה דהיום ארי הרו. בלווטניק הציע עבור רכישת הערוץ מחיר כפול ממה שהציע מתחרהו, והכספים בחלקם הועברו לידי מילצ'ן שהחזיק בבעלות חלקית בערוץ. יצוין שבלווטניק נחקר, אבל באורח פלא לא המליצה המשטרה להגיש נגדו כתב אישום. כתב האישום בפרשת 1000 אף אינו מזכיר אותו.

על פי אבריאל, התמונה העולה מהקשרים המסועפים בין ההון לשלטון (ליתר דיוק: בין ההון לנתניהו) היא זו: "המיליארדרים משפיעים על השלטון, הם משפיעים על ראש הממשלה שלפעמים ממש 'עובד' עבורם, והם דורשים ממנו ולעיתים מקבלים חוקים ותקנות שמיטיבים עם הונם". ועוד: "זו אינה תופעה חדשה. הקשר בין השלטון לבעלי ההון התקיים עוד משנות המדינה הראשונות. רבים מהמיליארדרים לדורותיהם נבנו על קשרים עם השלטון או נהנו מהם. בעשורים האחרונים, לכל ראשי הממשלות היו המיליארדרים המקורבים להם". בקפיטליזם הישראלי, נתניהו אינו יוצא דופן. הוא רק העצים את התופעה.

אפרים דוידי

המאמר עומד להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב