נציג היועץ המשפטי לממשלה קרא בבג"ץ לבטל את 'חוק ההסדרה'

נציג היועץ המשפטי לממשלה קרא הבוקר (ראשון) בבג"ץ לבטל את חוק ההסדרה. עו"ד ענר הלמן שייצג את היועץ המשפטי לממשלה דרש את ביטול החוק כך: "חוק ההסדרה פוגע בזכויות הקניין של הפלסטינים. אין חור שחור. אם הכנסת שולחת ידה לשטחים באמצעות חוק שפוגע פוגעת בזכויות אדם, הרי שעל גבו מגיע לשם גם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. העמדה שלנו היא שפגיעת חוק ההסדרה היא בלתי מידתית ובלתי חוקתי ולכן אין מנוס מביטולו".

2018-06-03_185250

בג״ץ החל לדון הבוקר בהרכב מורחב, בן תשעה שופטים, בעתירות שהוגשו על ידי מספר ארגוני זכויות אדם ושורת רשויות מקומיות פלסטיניות בשטחים הכבושים נגד ״החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון״, המוכר יותר כחוק ההסדרה, או חוק ההפקעה. החוק, שנועד לאפשר שימוש באדמות פלסטיניות פרטיות לצורכי ההתנחלויות ולהפוך מאחזים ומבנים שהוקמו על שטחים פלסטיניים פרטיים, אושר בפברואר 2017. יישומו הוקפא מאז במסגרת הסכמה דיונית בין המדינה לעותרים, עד שבג״ץ יכריע בעניינו.

הדיון עוסק בעתירות שהגישו יותר מ–20 מועצות מקומיות בגדה ומספר ארגונים, בהם עיריות סילוואד, עין יברוד, עראק בורין, דיר קדיס, בלעין, בורקא, קדום, עדאללה, יש דין, שלום עכשיו והאגודה לזכויות האזרח. באופן חריג, תידון העתירה בהרכב מורחב של תשעה שופטים — הנשיאה חיות, המשנה מלצר והשופטים הנדל, פוגלמן, עמית, סולברג, ברק־ארז, מזוז וברון.

את המדינה ייצג בדיון עורך הדין ד״ר הראל ארנון, בעל משרד עורכי דין פרטי לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט סירב לייצג את המדינה בנושא. מנדלבליט, שאינו מתנגד באופן עקרוני להתנחלויות בגדה ולכיבוש, ואף פועל בשורת אמצעים שונים להסדרת מבנים בהתנחלויות, סבור שהחוק אינו חוקתי.

בחוות דעת כתב שהחוק כולל "פגיעה קשה בזכות הקניין הפרטי המוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו", ו"חל גם ביחס למצבים שבהם אין הצדקה לכך". מנדלבליט כתב גם ש"בחינת הגופים המנויים בחוק המועמדים להתיישבות חקלאים מעלה כי בהסתברות גבוהה למדי, וזו בלשון המעטה, מטרתם היא ליישב ישראלים בלבד". הוא כינה את החוק "הסדר גורף ופוגעני".