בסוף חודש דצמבר קיימנו בסניף חד"ש ירושלים פגישת עיון בנתונים. במהלך הפגישה בחנו פרסומים של הלמ"ס על אודות רמת שביעות הרצון הממוצעת בעיר. גילינו שבכל הנושאים הקשורים בדיור, ממוקמת ירושלים מתחת לממוצע הארצי. בנוסף מצאנו ששכר הדירה ומחיר הדירות הממוצעים בעיר גבוהים מהממוצע הארצי, והארנונה בה (המחושבת היסטורית כמס רכוש שמשלמים בעיקר חסרי הרכוש) היא הגבוהה ביותר בארץ!
במזכירות הסניף החלטנו ליזום התארגנות ציבורית עירונית, שתפעל לקידום פתרון הדיור הציבורי באמצעות ארגון המוני. לצורך זה הקמנו אתר אינטרנט ובו דף הרשמה לארגון, ופרסמנו תוכנית דיור סוציאליסטית המבוססת על מצע חד"ש. התוכנית מציעה שלושה שלבים במעבר לדיור ציבורי לכל: שלב מיידי של תיקון נזקי משבר הקורונה; שלב ביניים בו תופץ התוכנית לדיור חברתי; ושלב שלישי של מתן הזדמנות לדיור ציבורי לכולם ושל תכנון דמוקרטי של הבנייה העירונית.
בשבועות האחרונים מתקדמת ההפצה של תוכנית הקבוצה ברשתות החברתיות תחת הכותרת: "הגיע הזמן להבין – ללא שינוי לעולם לא נזכה בדירה משלנו." עשרות מתושבי העיר כבר הצטרפו לקבוצה, והתחלנו להנגיש את הנתונים שבידנו. בשלב זה הציב הארגון לעצמו שתי מטרות מיידיות: לקיים סדרת מפגשים של חברי ההתארגנות לדיונים בתוכנית ובדרכי פעולה עתידיות; ולהקים איגודי דיירים בבנייני דירות בעזרת החברים שהצטרפו לקבוצה. כבר בשלב מוקדם זה נתקלנו במגבלות השימוש ברשתות חברתיות להפצת המסר. חלק ניכר מקהל היעד של הארגון אינו בקיא בשימוש בהם, או שאינו משתמש בהם בצורה פוליטית – מה שמצמצם מאוד את החשיפה של ההתארגנות. מסיבה זו מעדיפים פעילי הסניף הפצה פיסית של רעיון ההתארגנות בשכונות המגורים באמצעות פליירים וחלוקה מדלת לדלת.
לאחר ההפצה הראשונית של תוכנית הארגון, נתחיל בפעילות שטח להגשמת הדרישות המיידיות של התוכנית, כמו הדרישה למניעת פינוי דיירים בתקופת משבר הקורונה. דרישות מסוג הזה עשויות לצבור תמיכה רחבה בציבור, והן בנות ביצוע במערכת קפיטליסטית – כל עוד מופעל די לחץ ציבורי למימושן. הפעילות לקידום דרישות אלה, כמו הפגנות ופעילויות מחאה, ישמשו מעין "מקפצה" לחברות בארגון. הן יקדמו גם התארגנויות מרחיקות לכת יותר, שיקדמו את המאבק המעמדי למען הדרישות לטווח הבינוני והארוך: הקמת ועדי הדיירים למו"מ עם בעלי הדירות, ארגון שביתות שכר דירה ועוד.
אחת הטענות הנשמעות תכופות ביחס למפלגות המיוצגות בפרלמנטים היא שפעילותן מתמצה בעיקר בדיבורים ובהבטחות ריקות, במיוחד בתקופת מערכת הבחירות, ושאחריתה אכזבה ושחיתות. הדרך הטובה ביותר להבהיר לציבור את ההבדל בין מק"י וחד"ש לבין המפלגות הבורגניות היא פעילות השטח היומיומית, בכל ימי השנה, שמנהלים האקטיבים והארגונים המפלגתיים האחרים. ככל שנפעל יותר בשטח למען המטרות החברתיות, תוך כדי שילוב הציבור במאבק, כך נבנה גם את בסיס התמיכה של המפלגה. כך נוכל גם להעמיק את התודעה המעמדית בקרב העובדים ולקדם רעיונות סוציאליסטיים.
מערכת הבחירות הנוכחית היא הזדמנות של הסניף בירושלים לקדם גיבוש של ארגונים המוניים ולגייס פעילים חדשים דרך העשייה הציבורית, במיוחד בקרב מעמד העובדים. פעילות השטח והגיוס הטלפוני מאפשרים לסניף לגייס חברים חדשים לאקטיבים השונים, שישמשו כמכפיל כוח בפעילויות ובמערכות הבחירות. מעבר לכך, פעילות זו היא אחד היתרונות שלנו על פני מפלגות אחרות, ובכוחה להבליט את חד"ש במהלך מערכת הבחירות. לדעתנו, דווקא ההתמקדות בפעילות הלא–פרלמנטרית תשיג תמיכה רחבה יותר בחד"ש בבחירות, ובמיוחד בקרב קהלים חדשים.
עומר דה לנגה
