משרד המשפטים מקדם חוק המאפשר להחזיק אזרחים ישראלים במעצר במתקן שב"כ בשטחים הפלסטינים הכבושים. הצעת החוק, שהועלתה לדיון בכנסת בשמו של שר המשפטים בני גנץ על ידי השר איתן גינזבורג (כחול לבן), עברה ביום שני בקריאה ראשונה ברוב של 15 תומכים מול שמונה מתנגדים. על פי ההערכות, המשרד צפוי להמשיך לקדם את החוק גם לאחר השבעת הממשלה החדשה. הצעת החוק תעבור לוועדה המסדרת, שתקבע איזו ועדה תדון בנושא.
במתקן הכליאה עופר בשטחים הפלסטינים הכבושים (צילום: אקטיבסטילס)
גינזבורג הסביר בכנסת כי ההצעה נועדה "לאפשר החזקה במעצר לצרכי חקירה של עצורים ישראלים במתקן המעצר עופר", וכי בחוק הקיים לא ניתן להכריז על מקום מעצר בשטחים בכבושים, שאינם חלק משטחה הריבוני של ישראל, עבור ישראלים. המתקן החדש, לדבריו, "נבנה בהתאם להוראות הדין בנושא תנאי החזקת עצורים ובהתאם לפסק דין של בג"ץ בכל הנוגע לצפיפות בבתי הכלא".
חבר הכנסת עופר כסיף (חד"ש – הרשימה המשותפת) מתח בדיון ביקורת קשה על החוק. "החוק המובא בפנינו כיום נועד לחזק את מוסד המעצרים הפוליטיים במתקן חדש שהוקם, איך לא, בשטח כבוש, בניגוד לחוק הבינלאומי ובניגוד לכל אמות המוסר", אמר. לדבריו, מדובר ב"חוק מפורש שמטרתו העברה של אזרחים למתקן מעצר וכליאה בשטח כבוש, שטח שנלקח באופן בלתי חוקי ובו חיים בני אדם תחת משטר אפרטהייד מובהק".
כסיף תקף את הממשלה ואמר כי בעיניה, "ערבים פלסטינים אינם זכאים לזכויות אדם ואף לא לזכויות אזרח שוות ומלאות. אם הממשלה תקבל מבוקשה בחוק המסוכן הזה, היא עושה צעד נוסף ביבוא האפרטהייד מהשטחים הכבושים גם כנגד הפלסטינים אזרחי ישראל".
בדברי ההסבר לחוק נכתב כי השנה צפויה להסתיים בנייתו של מתקן חקירה חדש של שב"כ, שבו ניתן יהיה לחקור ישראלים החשודים בעבירות ביטחון בכפוף לאישור השר לביטחון הפנים אם מפקד כוחות צה"ל באזור יכריז עליו כמתקן מעצר. מדובר בתוספת לחוק להארכת התקנות לשעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית). לפי ההצעה שהועלתה, בתיקון לחוק יתווסף סעיף שלפיו "מקום שקבע מפקד כמתקן כליאה או כמקום מעצר באזור… ניתן להחזיק בו עצור ישראלי ובלבד שאותו מקום הוכרז גם כמקום מעצר".
בחוות דעת שהעבירה בחודש פברואר האגודה לזכויות האזרח למשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי, הצביעו עורכות הדין רוני פלי ודבי גילד-חיו על שני קשיים משפטיים בהצעת החוק. לדבריהן, חקירת חשודים מישראל במתקן בשטחים שמחוץ לגבולות 1967 היא פרקטיקה פסולה ובלתי חוקתית. אף שהנוהג מתקיים גם כיום, כאשר תושבי מזרח ירושלים מובאים לחקירות במתקנים בשטחים, לדבריהן "כעת תקבל פרקטיקה זו גושפנקה חוקית, וצפוי שהשימוש בה יורחב באופן משמעותי ושיטתי". קושי נוסף שעליו הצביעו באגודה הוא חקיקה ישירה של הכנסת שנוגעת לשטחים. עם זאת, הכנסת כבר חוקקה בעבר חוקים שהתייחסו לשטחים, אך לא השפיעו על הפלסטינים שמתגוררים שם.
לדברי האגודה לזכויות האזרח "בהתאם לתיקון המוצע, מי שנעצר בישראל בחשד לביצוע עבירות בטחון, בין אם הם אזרחים ישראלים או אזרחים זרים, לרבות מהגרי עבודה, פליטים, ואף תיירים; וכן עצורים מעזה או משטחי אויב אחרים, יוכל להיות מועבר למעצר ולחקירה בשטח כבוש. המצב הפסול והבלתי חוקי הזה מתקיים בפועל גם היום, כאשר תושבי ירושלים המזרחית, למשל, מובאים כדבר שבשגרה לחקירה במתקנים בשטחים. אך התיקון לחוק ייתן את 'חותמת הכשרות' לשיטה הזו, וצפוי שהשימוש בה יורחב באופן משמעותי".
עוד הדגישו ש"ההצעה החדשה היא חלק מתהליך סיפוח דה פקטו של השטחים ע"י ישראל – תהליך ארוך שמתבטא בשנים האחרונות גם בדרך של קידום חקיקה ישראלית שחלה באופן ישיר על השטחים, למרות שהיא מהווה סיפוח אסור. לכן פנינו למשנה ליועמ״ש וביקשנו להזכיר כי ישראל אינה רשאית לייצא חלקים ממערכת המשפט הפלילי שלה לגדה. זוהי פעולה אסורה הן לפי המשפט החוקתי והן בדין הבינלאומי. 'הייצוא' הזה של עצורים לגדה מישראל אינו חוקי: הליך פלילי הנוגע לעצורים בישראל, צריך להתנהל בתוך גבולותיה הרשמיים של מדינת ישראל – ולא בשטחים הכבושים".
יצוין ששר הביטחון בני גנץ חתם ביום שלישי על צו מעצר מנהלי נגד דאפר פתחי ג'בארין, תושב אום אל-פחם בן 44. במסגרת הצו הוא ישהה במעצר עד 7 באוקטובר. ג'בארין, שוחרר ביוני 2019 לאחר שריצה 17 שנות מאסר בגין "חברות בהתארגנות לא מותרת ותכנון פיגועים" באינתיפאדה השנייה. כיום נמצאים שני אזרחים ערבים במעצר מנהלי ו-12 תושבי מזרח ירושלים. שימוש במעצרים מנהליים נגד אזרחים נחשב לצער חריג וקיצוני. ב"הארץ" פורסם כי בן 27 המתגורר באזור נצרת שוהה במעצר מנהלי מאז 17 במאי, אז נקבע כי הוא יימשך ארבעה חודשים. עו"ד חסן ג'בארין, מנכ"ל המרכז המשפטי "עדאלה", אמר כי על אף שמדובר בצעד חריג, קיים חשש שחידוש השימוש במעצרים המנהליים מצביע על מגמה של מעצרים המתבססים על חומרים חסויים שלא ניתן להתמודד איתם בבית המשפט.
סרטון – דבריו של ח"כ עופר כסיף במליאת הכנסת:
