לרבע ממשקי הבית בישראל אין חיסכון לעת זקנה ועבור רבים מהם המשמעות היא עתיד של זקנה בעוני. כך נמסר ממרכז אדוה. לדבריו "ישראל ידועה ברמת אי–שוויון גבוהה במיוחד בשכר ובהכנסות. פערי ההכנסות והשכר הופכים להיות בעייתיים במיוחד לאחר פרישה משוק העבודה, כאשר את מקום השכר תופסת הפנסיה – במידה והיא קיימת. בשנים האחרונות עלה בכל העשירונים שיעור משקי הבית המפרישים לפנסיה, בין השאר הודות לצו ההרחבה בדבר פנסיה חובה משנת 2008".

ועם זאת, החוק לא פתר את בעיית ההפרשה לפנסיה של המועסקים בצורה פוגענית ובהם עובדי קבלן, עובדים שעתיים ועובדים פרילנסרים; החוק גם לא נותן מענה לבעיית הרציפות, דהיינו הפרשה לפנסיה בעת הפסקות בתעסוקה.

סוגיה נוספת היא בעיית האכיפה. למרות שאי הפרשה לפנסיה מהווה עבירה, בפועל המדינה אינה אוכפת את החוק והאחריות לווידוא ומעקב אחר ההפרשות לפנסיה מוטלת על העובדים, אשר פעמים רבות אינם יודעים או מסוגלים לאכוף את זכותם להפרשה לפנסיה.

דברים אלה משתקפים בעובדה שבקרב שלושת עשירוני ההכנסה הנמוכים, רק עבור כשליש (35%) ועד למעט יותר ממחצית (57%) ממשקי הבית שהעומד בראשם עובד הופרשו כספים לחסכון פנסיוני. בשלושת העשירונים הגבוהים, לעומת זאת, שיעור משקי הבית שהפרישו לחסכון פנסיוני עמד על כ90%. בשנת 2016 ל-25% ממשקי הבית בישראל, אשר העומד בראשם היה בגיל העבודה, לא היתה כלל הפרשה לפנסיה.

"במידה ולא ישתנה מצבם של משקי בית אלו, הם צפויים להגיע לגיל הפרישה ללא כל חסכון פנסיוני, או שברשותם חסכון קטן שייתרגם לקצבת פנסיה מצומקת. בהיעדר קצבת פנסיה ומקורות חסכון אחרים, יתקיימו משקי בית אלו על קצבאות הזקנה בלבד, אשר גם לאחר תוספת השלמת הכנסה אינן מאפשרות קיום בכבוד ואף עלולות לדחוק את משקי הבית לחיים בעוני. לדוגמא – נכון להיום, זוג קשישים בגיל 70-80 ללא הכנסה מפנסיה או הכנסות אחרות, זכאים לקצבת זקנה כולל השלמת הכנסה בסכום כולל של 5,090 שקל לזוג, סכום אשר מותיר אותם מתחת לקו העוני", נמסר מאדוה.

לקריאה נוספת: מרכז אדוה, תמונת מצב חברתית 2017
http://adva.org/he/social-report-2017/