כ-18% מהישראלים חיים באי-ביטחון תזונתי, על כך מסר מרכז אדוה. אי-ביטחון תזונתי הוא מצב של קושי להגיע אל מזון, שאינו מגיע עד כדי רעב מסכן חיים, אבל מביא את מי שסובל ממנו לצמצם את מגוון המזונות שהוא צורך, לדלג על ארוחות וללכת לעיתים לישון בתחושת רעב. ההשלכות של אי-ביטחון תזונתי מתמשך הן פגיעה בבריאות הפיזית ובמצב הנפשי.

על פי דו"ח הביטוח הלאומי שפורסם לפני מספר חודשים ומתייחס לסקר שנערך ב-2016, 17.8% מהמשפחות בישראל חיות באי-ביטחון תזונתי, כאשר מחציתן (8.8%) סובלות מאי-ביטחון תזונתי ניכר. הדוח מצביע על מגמה של ירידה קלה באי-ביטחון התזונתי בהשוואה לסקרים שבוצעו בתחילת העשור. עם זאת, מציין הדוח, כי קרוב למחצית המשפחות שסבלו מאי-ביטחון תזונתי בשנים 2011-12 נותרו במציאות זו גם ב-2016 .

לדברי מרכז אדוה "ישנם ישראלים שמצבם הכלכלי קשה עד כדי כך שהם נאלצים לעיתים לוותר על סיפוק הצורך האנושי הבסיסי ביותר – מזון. על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2013 יותר מ-38% מבני 20 ומעלה ברמת הכנסה נמוכה – עד 2,000 ש"ח לנפש במשק הבית – דיווחו כי ויתרו על מזון בשל קשיים כלכליים".

עם זאת, לפי הביטוח הלאומי: "אי-ביטחון תזונתי אינו מאפיין רק משפחות החיות בעוני מרוד, אלא גם משפחות שקרובות מתחת לקו העוני או אף מעט מעליו, זאת בין היתר בגלל העובדה ש"קל יותר" למשפחה לחסוך בהוצאת מזון כדי לממן הוצאות חיוניות אחרות: זאת לא בגלל היות המזון פחות חיוני – להפך – אלא בגלל העובדה שקל יותר מבחינה טכנית לקצץ בהוצאת המזון מאשר בהוצאות חיוניות אחרות כדי להקצות מחדש את התקציב בין צרכים חיוניים".

על פי נתוני הביטוח הלאומי אי-ביטחון תזונתי נפוץ יותר בקרב אוכלוסיות הסובלות מעוני, וקיים בשיעורים גבוהים יותר בקרב מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה, משפחות חד הוריות, נכים וערבים. על כן ממליץ הביטוח הלאומי להגדיל את קצבת הבטחת הכנסה וקצבאות אחרות שלא עודכנו זמן רב.