בסופו של דבר, קמה בישראל ממשלת ימין "מלא-מלא". כיצד ניתן להתמודד איתה? ברשימה זו אאפיין בקצרה את המגמות אותן תנסה הממשלה ככל הנראה לקדם, ואמפה את האפשרויות – מוגבלות ונקודתיות ככל שיהיו – שנותרו בידי השמאל לצורך קידום ערכיו ותפיסת עולמו.
לטעמי, ניתן לזהות שלוש מגמות עיקריות שמתוכן פועל הימין הפוליטי בישראל. הראשונה: התחזקות קולות לאומניים והעמקת השפעתה של הדת (היהודית-אורתודוקסית) במרחב הציבורי; השנייה: שחיקת הערכים הדמוקרטיים, בתחומי הקו הירוק ועל אחת כמה וכמה מחוץ להם, זאת בשם ה"משילות", "שלטון הרוב" והמאבק ב"אליטות" המדומיינות; השלישית: התחזקות עקרונות ניאו-ליברליים וצמצום שירותי החברה והרווחה הממלכתיים.
שתי המגמות הראשונות מטרידות, ובצדק, את מנוחתם של חברי המחנה הליברלי. חברי המחנה השמאלי בישראל מוטרדים גם מהתחזקות המגמה השלישית. אך למרות ששלוש המגמות מרכיבות יחדיו את תפיסת העולם של הימין בישראל, עשויה טקטיקה המתאימה למאבק בכל אחת מהן להשתנות. חיוני עבור כל היערכות נכונה מצד השמאל לבחור, על כן, את הכלים ההולמים והדרכים הנכונות לתגובה לכל אחד מהאיומים. לעיתים יהיו אלה כרוכים ביצירת קואליציות אד הוק ובניצול הזדמנויות פוליטיות.
המאבק במגמות הניאו-ליברליות
ניתוח מפוכח מלמד שהמגמה השלישית, הניאו-ליברלית, היא הניתנת ביותר למיתון כיום. מסיבות סקטוריאליות, הפוליטיקאים החרדים הם כוח פוליטי משמעותי בקואליציה. אלה מתנגדים במידה מה לקיצוץ בשירותים הסוציאליים.
כמה מהשירותים שמגישה המדינה לאזרחים כמו חינוך, ובהיבטים מסוימים גם דיור ותחבורה ציבורית, מוענקים כבר כיום לפי השתייכות לקבוצות שונות באוכלוסייה. לכן, באפשרות השרים אריה דרעי ויצחק גולדקנופף לדאוג לסבסוד דיפרנציאלי המטיב עם מצביעיהם. בשונה מכך, שירותים כמו בריאות עדיין ניתנים באופן (כמעט) אוניברסלי, כך ששמירה על המימון הממשלתי שלהם ואף הגדלתו עשויות להיטיב עם הכלל.
אם כן, פעילי השמאל יידרשו לנעוץ טריז בין הפוליטיקאים הניאו-ליברליים חסידי פורום קהלת לבין אלה החרדים וחברי כנסת אחדים מן הליכוד (אלה המבינים את השלכות "השוק החופשי" על רבים ממצביעי הימין עצמם). בד בבד, יידרשו פעילי השמאל להיאבק במתן השירותים ובפריסת רשת הביטחון הסוציאלי באופן סקטוריאלי בלבד – כלומר: לטובת החרדים והמתנחלים בלבד.
התחזקות המגמה הניאו-ליברלית בישרה גם את קריאת חלקים נרחבים בליכוד ובמחנה הממלכתי (כמו גם בישראל ביתנו וביש עתיד) להגביל את כוחם של ארגוני העובדים. כך הוצגו הצעות חוק שונות, שנועדו להקשות על ההכרה בארגון העובדים כ"יציג"; לדלדל את מקורות ההכנסה של ארגוני העובדים; ולצמצם את זכות השביתה. הצעות אלה הוגשו בשם חברי כנסת מכל אחת מהמפלגות הנ"ל, והוכנסו לחלק מהמצעים שלהן.
אולם גורמים בכירים בליכוד (כמו שר התיירות חיים כץ) צמחו בוועדי העובדים ההסתדרותיים החזקים. לא פחות חשוב מכך – הם נתמכים בפריימריז לליכוד בידי עובדים מאורגנים, אשר יפעלו לסכל, כך יש לקוות, ניסיונות חקיקה שכאלה.
מסיבות כאלה ואחרות, ניתן להסיק כי אפשרי לבלום את המגמה הניאו-ליברלית. מרכז אדוה, המקדם בעקביות תפיסת עולם סוציאל-דמוקרטית, ממלא תפקיד חשוב בימים אלה. אנחנו נחושים לעשות כל שביכולתנו כדי לבלום ולסכל תוכניות ומדיניות שיעמיקו את הפערים החברתיים-כלכליים בישראל.
זאת, הן באמצעות הצגת נתונים וטיעונים שיחשפו את השפעתן השלילית של תוכניות אלה והן באמצעות פעילות סינגור. אנו פועלים יחד עם שותפינו מהחברה האזרחית לסכל מדיניות פוגענית ואף לקדם, חרף הקשיים הפוליטיים, תוכניות שייטיבו עם האוכלוסיות המוחלשות בחברה.
אתגרי ההדתה והלאומנות
המגמה הראשונה (לאומנות והדתה) והשנייה (שחיקת הדמוקרטיה) חופפות במובנים רבים, ולכן יהיה קשה למתנן. למרות זאת, גם בזירות הללו חיוני לאתר בקיעים בחומת הימין, ולהרחיבם. כך, למשל, יוצאי ברית המועצות לשעבר תומכים באופן עקבי ובאחוזים גבוהים במפלגות הימין, אך מרביתם לא יתמכו בביטול "סעיף הנכד" ששר האוצרבצלאל סמוטריץ' חותר לכלול בחוק השבות.
את המגמה השנייה ניתן לבלום, לדוגמא, באמצעות הקמת קואליציה פמיניסטית שתפעל למנוע פגיעה בזכויות הנשים גם בשם העקרונות השמרניים שמעוניין הימין החרד"לי לקדם. דרך נוספת היא חבירה של השמאל למצביעי הימין המתנגדים לפגיעה בבני משפחותיהם הלהט"בים.
יש להודות, עם זאת, כי מדובר בפתרונות חלקיים. הצלחתם תלויה במידת קרבתם של הנושאים לקונסנזוס הישראלי. בכל הנוגע לזכויות העם הפלסטיני, למשל, בניית קואליציות קשה הרבה יותר. מרכז אדוה מחויב להמשיך ולקדם סדר יום של שוויון ודמוקרטיה ולהתנגד לתהליכי שחיקתם של עקרונות דמוקרטיים.
לאתר את הבקיעים בחומת הימין
מצבו של מחנה השמאל בישראל בכי רע. הוא נחל תבוסה בבחירות משום שחלקים נרחבים באוכלוסייה לא תומכים באידיאולוגיה שהוא מקדם, או ברטוריקה בה משתמשים נציגיו. אך לא כל מצביעי הימין תומכים בכל ההצעות אותן מעלה הממשלה הכהניסטית החדשה (באותה מידה תומכי השמאל אינם הומוגניים בדעותיהם ובאינטרסים שלהם). בנוסף, גם אלה התומכים בהן לא עושים זאת תמיד מאותה סיבה.
חזקה על מחנה השמאל להימנע ככל האפשר מהתבוססות במחלוקות פנימיות. במקום זאת, על החברים בו להזדרז ולמצוא את הבקיעים בחומת הימין. זאת תוך ניסיון לשכנע בצדקת דרכם האידיאולוגית. אנו במרכז אדוה נעשה כל שביכולתנו להיות חלק ממאבק חשוב זה בנקודת הזמן הקריטית בה אנו נמצאים.
