מנכ״לית הוועד נגד עינויים, עו״ד טל שטיינר, לקחה בשבוע שעבר חלק בהליך הבחינה התקופתית של מצב זכויות האדם בישראל בישיבת מועצת זכויות האדם של האו"ם שנערכה במטה האו"ם בג'נבה. זהו הליך שעוברת כל מדינה חברה באו"ם אחת לארבע שנים, ובסופו מעבירות המדינות החברות המלצות אופרטיביות לשיפור המצב בכל מדינה.
שטיינר הציגה דו״ח מפורט וכן מספר המלצות מעשיות על רקע הצעות חוק שנידונו בממשלה הימין, וביניהן היוזמות להקמת מיליציה פרטית הנתונה למרותו של השר לביטחון לאומי, הטלת עונש מוות לערבים בלבד, הפללת ארגונים ישראלים הפונים לבית הדין הפלילי בהאג, מתן חסינות גורפת לאנשי מערכת הביטחון, מיסוי עמותות פרוגרסיביות ועוד שלל יוזמות חקיקה אנטי-דמוקרטיות.
בין היתר, היא הציגה כיצד ישראל מבצעת מעצרים באופן שרירותי ומשתמשת בעינויים בצורה שיטתית נגד פלסטינים ולדבריה "אלה פרקטיקות שהולבנו בפסיקות בג"ץ". עוד הוסיפה כי ישראל מעבירה בכפייה עצירים פלסטינים מהשטחים הכבושים לתוך ישראל, בניגוד לאמנת ג'נבה, לא מתעדת כראוי חקירות ביטחוניות, לא מכירה בפרוטוקול איסטנבול להגנת זכויות הנשים, מקבלת ראיות שהושגו תוך שימוש בעינויים, מונעת גישה לצדק ולמשפט צדק, עומדת בסירובה לחוקק חוק נגד עינויים, סוגרת בשרירותיות תלונות בגין עינויים ו"מסרבת להעמיד לדין את האחראים לפרקטיקות פסולות אלה".
עו"ד שטיינר שבה ודרשה לחוקק חוק נגד עינויים, להפסיק את השימוש הפסול בעינויים בישראל ובשטחים הפלסטינים הכבושים, לחדול מהעברת אוכלוסייה אזרחית משטח כבוש לתוככי מדינת ישראל, להכיר בפרוטוקול איסטנבול, לתעד חקירות, ולהעמיד לדין את האחראים לעינויים ויחס בלתי אנושי, אכזרי ומשפיל.
יצוין שבדיונים שנערכו במטה האו"ם בג'נבה השתתפה גם סרבנית הכיבוש עינת גרליץ (19) ששוחררה לאחרונה אחרי 87 ימי מאסר ויחד עם נוה שבתאי-לוין ששוחרר אחרי 115 ימי מאסר הגיעה למועצת זכויות האדם כדי לקדם את המאבק בכיבוש, את זכויותיהם של סרבני מצפון ונגד מדיניותה ההפיכה המשטרית של ממשלת הימין.
גרליץ שיתפה את ממשתתפי המושב בניסיונה: "הבנתי שהמשמעות של להתגייס לצבא היא לקחת חלק בכוח אלים שמדכא באופן ברוטאלי פלסטינים ושולל מהם זכויות אדם בסיסיות. אני גם מתנגדת לשימוש באלימות עצמו. כך הבנתי שאני גם פציפיסטית וגם סרבנית כיבוש. שתי העמדות המשלימות האלה נוצרו באופן טבעי יחד, אבל הצבא הישראלי טוען שהראשונה שוללת את השנייה".
״אני מודאגת ממצב זכויות האדם במדינה שלי לאור החקיקה החדשה והנחפזת שמקודמת על ידי הממשלה הנוכחית. החוקים שמועברים יתנו לרוב הקואליציוני רוב למנות שופטים וישללו את היכולת של בית המשפט העליון לבטל חוקים שפוגעים בחוקי יסוד ובזכויות אדם״, הדגישה.
נוה שבתאי לוין, שהשתתף אף הוא באירוע ושוחח עם נציגי מדינות, הוסיף:
״הכיבוש והאפרטהייד הם לא סוגיה ישראלית פנימית, אלא סוגיה בינלאומית שמשפיעה על הפלסטינים ועל האזור כולו. בין אם זה יחסים דיפלומטים של ישראל עם דיקטטורות ברחבי העולם, סחר בנשק שמפורסם על הפצצות בעזה, ועד הניסיון של ישראל לצבוע כל גוף בין לאומי שמעז להעביר ביקורת על ישראל 'אנטישמי'. לכן חשוב להיאבק גם בחזית הבין לאומית למען הפעלת לחץ לסיום הכיבוש, ולשלום צודק ושוויוני".
בין ההמלצות שהגישו הסרבנים בשם רשת מסרבות לפורום: הכרה בחוק בזכות לסירוב מצפוני לשירות צבאי, כולל על בסיס התנגדות להפרת זכויות אדם, עצירת המעצרים החוזרים ונשנים של סרבני מצפון, הבטחת עצמאותה של המערכת המשפטית, שהיא אבן יסוד בהגנה על זכויות אדם וביטול החקיקה בישראל מתנגשת עם סטנדרטים בינלאומיים של זכויות אדם".
