מנאל שלבי קיבלה אות הוקרה בגלל פעילותה במאבק באלימות נגד נשים בחברה הערבית

ד"ר מנאל שלבי, עובדת סוציאלית, מומחית לטיפול באלימות מגדרית ומנכ"לית עמותת אד'אר – הפורום המקצועי למאבק בפשעי רצח נשים, קיבלה השבע ביום המאבק למניעת אלימות נגד נשים הנשיא יצחק הרצוג את אות ההוקרה לפעילות בתחום אלימות נגד נשים בחברה הערבית. אד'אר – הפורום המקצועי למאבק בפשעי רצח נשים נוסד על ידי שלבי, פעילת חד"ש ותיקה, מרצה וחוקרת בנושא זה כ־26 שנה.

ד"ר מנאל שלבי (ראשונה משמאל) יחד עם יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן, בדיון על המערכה נגד אלימות כלפי נשים (צילום: אד'אר)

 

יום המאבק למניעת אלימות נגד נשים, מהנשיא יצחק הרצוג את אות ההוקרה לפעילות בתחום אלימות נגד נשים בחברה הערבית, במטרה להעלות את המודעות לסוגיה. לצד שלבי קיבלו אותות עולא נג'מי־יוסף ואמל אלנסאסרה, הפועלת למען זכויות נשים בחברה הערבית-בדואית והמסייעת לנשים בעת חירום. האירוע התקיים בבית הנשיא במעמד הנשיא, השרה לשוויון חברתי מרב כהן ומנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה אוה מדז'יבוז'.

"תפיסות חברתיות שלמות מקבעות מעמד של נשים ומותירות אותן קורבנות לאלימות", מסרה שלבי בריאיון שפורסם ב"מעריב". "כל מה שקורה בתוך הבית נגד נשים הוא לא בעיה פרטית של האישה, אלא השתקפות של יחסי כוח בחברה, ולכן צריך לשנות את התפיסות בחברה כולה. חלק מהנשים מאמצות תפיסות אלה כי הן חושבות שזה עושה להן שקט, הן לא רוצות להיכנס למאבק. החיבור בין העבודה כעובדת סוציאלית ובין האקטיביזם שלי עזר לי מאוד. אני מאמינה שכדי לשנות תופעות שליליות, פמיניזם הוא התשובה כי הוא מערער על מוסכמות ויחסי כוח בתוך החברה".

בתשובה לשאלה "את רואה הבדל בתופעת האלימות נגד נשים בין החברה היהודית לערבית?", השיבה: "אחוזי האלימות נגד נשים בתוך החברה הערבית דומים לאלו שבעולם כולו. אבל כשמסתכלים על אחוז הנשים הנרצחות בשנה בישראל, שיעור הנשים הערביות עולה על 50%".

לדברי שלבי, האלימות הגואה ברחוב הערבי הביאה דווקא לרגרסיה בשיח ובטיפול באלימות נגד נשים. "יש מודעות, התעוררות מסוימת, אבל לא מספיק", הוסיפה. "שיח על אלימות הפך להיות טריוויאלי. זה קורה לכולם, גם לגברים ברחובות. מבחינה זו, האלימות הכללית החזירה את השיח שלנו אחורה, וזה לא טוב למאבק. נשים משלימות עם המצב, ואנשים בכלל אומרים בחצי צחוק שנמאס להם לדבר על אלימות נגד נשים כי הם עסוקים בפרנסה וטובעים בהמון בעיות, ומבחינתם הנושאים המשפחתיים לא מעניינים".

לדבריה "זה מצער אותי כי העבודה שלנו מתפוצצת בפרצוף. המאמץ להעלות את הנושא לראש סדר העדיפויות הוא כיום קשה יותר. בנוסף, בתוך המשפחות רואים עדיין תופעות כמו חיתון בנות בגיל צעיר, כבוד המשפחה עדיין קיים עמוק בתודעה. החברה שלנו מקבלת בסלחנות את הגברים האלימים. נמשיך להיאבק כך שהתופעה הזו והפרקטיקות הדכאניות ייפסקו, והאישה תרגיש שיש לה מרחב לבטא את דעותיה והיא לא קורבן".

 

עוד בנושא: https://zoha.org.il/108644