"זו הממשלה הראשונה בתולדות מדינת ישראל שאינה מכריזה על רצונה בשלום, והראשונה להצהיר כי תשמור על סטטוס קוו בכל הנוגע לכיבוש השטחים הפלסטיניים", כך סיכם השבוע (12.6) יו"ר ועדת המעקב של הציבור הערבי, מוחמד ברכה, בריאיון לרשת ב'. בהמשך דבריו קרא לרע"מ לנטוש את הקואליציה הימנית.

מעצר תושב פלסטיני בשטחים הכבושים (צילום: סוכנות ואפא)

במאמר בעיתון "הארץ" בשבוע שעבר (7.6) סיכמה ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת) את שנת כהונתה הראשונה (וככל הנראה האחרונה) של ממשלת השינוי: "לפי נתוני ארגון בצלם, מאז שקמה 'ממשלת השינוי' הרגו המשטרה, הצבא ואזרחים ישראלים 102 פלסטינים. באותו פרק זמן, הרסה ישראל יותר מ-580 מבנים פלסטיניים בשטחים הכבושים. לפי נתוני המוקד להגנת הפרט, 640 פלסטינים מוחזקים כיום במעצר מינהלי, בלא משפט ובלא זכויות. לפי שלום עכשיו, בשנה החולפת קידמה הממשלה תוכניות לבניית 7,292 דירות בהתנחלויות ופרסמה מכרזים לבניית 1,550 נוספות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במחצית השנייה של 2021 (סמוך להקמת הממשלה), חלה עלייה של 43% בבנייה בהתנחלויות".

ההשתוללות האלימה של המתנחלים בשטחים הכבושים גברה גם היא מאז תחילת כהונת "ממשלת השינוי". המתנחלים מרבים לתקוף באלימות פלסטינים ופעילי שלום, והכל לעיניהם של חיילים וקצינים בכירים.

המאמץ העיקש לשמר את האפרטהייד בשטחים

הממשלה וועדת השרים לחקיקה אישרו השבוע (12.6), בתמיכת שרי מרצ והעבודה, את הארכת תקנות החירום לגבי המתנחלים בשטחים הפלסטיניים הכבושים. נמסר כי בכוונתה של ממשלת בנט לקיים הצבעה נוספת בכנסת על הצעת החוק. שר המשפטים גדעון סער חשף כי התקנות יועברו להצבעה "במועד המתאים, ולאחר שהמפלגות החברות בקואליציה ישלימו את התהליכים שהן צריכות להשלים". כלומר: אם וכאשר יימצא הרוב הדרוש.

רז נזרי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, אמר בישיבת הממשלה, כי אם לא יאושרו התקנות עד סוף החודש, המילה "כאוס" לא תספיק לתיאור המצב. הוא טען כי בתרחיש זה, "לא יהיה לנו דין להחזיק 3,500 אסירים ביטחוניים". שרת הפנים איילת שקד פנתה אליו ושאלה: "האם אנשים המתגוררים ביהודה ושומרון יפסיקו לקבל קצבאות?", לכך השיב: "ב-1 ביולי תהיה בעיה קשה לביטוח הלאומי. צו אלוף לא יכול להורות לגופים בישראל כיצד לפעול. ננסה למצוא פתרונות, אבל הבעיה היא שהממשלה עוקפת את הכנסת".

חוק תקנות יהודה ושומרון (הידוע בשם "חוק יו"ש") נפל לראשונה ב-6.6 במליאת הכנסת, לאחר שחברי הכנסת של הרשימה המשותפת, יחד עם מאזן גנאים מרע"מ וג'ידא רינאווי-זועבי ממרצ, התנגדו להארכתו. שני חברי רע"מ נעדרו מההצבעה. סיעות מרצ, העבודה ויו"ר רע"מ מנסור עבאס תמכו בהצעת החוק הגזענית.

עם הפלת הצעת החוק צייץ יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה (חד"ש): "חוק האפרטהייד נפל וגם הכיבוש עוד ייפול". ח"כ  תומא-סלימאן  התייחסה  לתוצאות  ההצבעה:

"חוק הסיפוח והאפרטהייד נפל, אך המשימה העיקרית נשארה  – להפיל את הכיבוש ואת הממשלה המעמיקה אותו". עוד הדגישה: "לצערנו הכיבוש לא יסתיים מחר בבוקר, אבל ההצבעה הייתה רגע חשוב: היא חשפה את אלה שהשתמשו במילים גבוהות כשדיברו על המאבק נגד הכיבוש, אבל ברגע האמת הצביעו בעדו. ראינו אותם  כשלא העזו להתנגד לאפרטהייד".

תחזוקת הכיבוש בגולן הסורי

ממשלת בנט מאיצה את קצב התקיפות האוויריות על סוריה, ותוך כדי כך מהדקת את אחיזתה ברמת הגולן הכבושה. השבוע (14.6) דנה הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים בתוכנית להקמת שתי התנחלויות חדשות ברמת הגולן – "אורחה" ו"מטר".

הממשלה מקדמת את התוכנית בהמשך להחלטת בנט מדצמבר 2021 "לעודד צמיחה דמוגרפית בת קיימא ביישובי המועצה האזורית גולן וקצרין בין השנים 2025-2022". הממשלה זוממת להכפיל את אוכלוסיית מתנחלי קצרין, ולהגדיל את אוכלוסיית יתר ההתנחלויות בגולן מ-50 אלף ל-100 אלף תושבים עד שנת 2025. שתי ההתנחלויות החדשות מיועדות לקלוט יחד 4,000 משפחות.

בתום שנת הכהונה של "ממשלת השינוי" ניתן לסכם כי הסטטוס קוו לא נשמר. בכל הנוגע למדיניות הכיבוש והאפרטהייד, הצליחה ממשלת בנט (בתמיכת העבודה, מרצ ורע"מ) להיות אכזרית ודורסנית מזו של בנימין נתניהו.

ח"כ תומא-סלימן כתבה לעיתון "הארץ": "לאנשי הימין בתוך קואליציית 'האין ברירה' חשוב לשמור על העליונות היהודית. חברי כנסת כאיילת שקד וניר אורבך מגויסים ומחויבים להרחבת מפעל ההתנחלויות. לעומת זאת, חברי העבודה, יש עתיד, רע"מ, מרצ וכחול לבן לא פועלים כלל לצדק ולשוויון,  ולא פעלו מעולם לסיום הכיבוש".

"לאחר 55 שנות כיבוש צבאי ולאחר עשרות שנות דיכוי לאומי ואפליה גזענית של העם הפלסטיני, נחשבת העליונות היהודית דבר 'טבעי' ומובן מאליו. זאת, על אחת כמה וכמה כאשר משמשים 'השמאל הציוני' ורע"מ חומת מגן לקולוניאליזם הישראלי", סיכמה.

 אפרים דוידי

עוד בנושא: https://zoha.org.il/113361