נאיף סלים סוייד הוא חבר ותיק במפלגה הקומוניסטית הישראלית, המעורב בעשייה הציבורית ביישובו, פקיעין. בסוף השבוע שעבר ערכנו עמו ריאיון.
–  מה המצב כעת בפקיעין?
–  החיים שבים למסלולם. אנו מקבלים את פניהם של אזרחים רבים, יהודים וערבים, אשר באים להביע סולידריות עם תושבי פקיעין.
– מה היה הרקע לזעם על האנטנות הסלולריות?
–  בפקיעין ישנם כ-120 חולי סרטן, ועשרות מתו מהמחלה. התושבים סבורים, כי יש קשר בין האנטנות לבין התחלואה בסרטן. על רקע זה, התנגדו התושבים להקמת אנטנות סלולריות בפקיעין עצמה, ואפילו שברו כמה מהן. אלא שאז המשטרה לא התערבה. כאשר נודע על הצבת האנטנה בפקיעין החדשה, ביקשו מבעל הלול, שכלל לא גר ביישוב, שיסלק אותה, אך הוא השיב בגסות: "שימותו כל הערבים". בעיקבות זאת הוצת הלול. לאחר ההצתה, המשטרה הגיעה לפקיעין ועצרה שבעה, אך שיחררה אותם לאחר חקירה.
–  מה קרה ב-30 באוקטובר?
–  בשעות הלילה המאוחרות הגיעו לכפר מאות רבות של שוטרי יס"מ ואנשי משמר הגבול, אולי אפילו אלף, אשר הוצבו בכל חמש הכניסות לכפר. השוטרים כולם חבשו מסיכות גז. הם התנהגו כאילו מדובר בכיבוש היישוב: השליכו רימוני עשן וירו אש חיה. צעירים, שיצאו לרחוב בשל הרעש, ניסו להתגונן מהעשן ושמו על פניהם חולצות. אלה היו "רעולי הפנים", שעליהן דיברה המשטרה. אני עצמי השתעלתי שעות, משום שעשן של רימוני העשן חדר לתוך ביתי. בן דודי מג'יד סוייד (27) נפגע מקליע חי והוא מאושפז בבית חולים. כל תשעת תושבי פקיעין הפצועים נפגעו מקליעים חיים.
–  המשטרה הפיצה, כי בפקיעין "דרוזים תוקפים יהודים"…

–  חשוב להסביר, כי בפקיעין ישנה מסורת של דו-קיום בכבוד, הנמשכת אלפי שנים. כך נשמר בית הכנסת הקדום הניצב בכפר. אך בשנים האחרונות החליט מי שהחליט לפגוע ביחסים הטובים. משפחות של מתנחלים וסוכני שב"כ מקריית ארבע רכשו בתים במרכז הכפר, בכוונה לעורר מתיחות. אשר לאירועים באותו בוקר, הנה מה שקרה לפחות במקרה אחד: שוטר טילפן לחאתם חיר, תושב פקיעין, ואמר לו ששכן יהודי שלו מאויים וצריך לשמור עליו. כאשר חיר וכמה תושבים, שנילוו אליו, הגיעו לבית, קידמו את פניהם כמאה שוטרים. אחד השוטרים ירה בחיר בכתף וגם הוסיף איום: 'אם תפתח את הפה, ארה בך שוב'. שריפת הבתים הייתה, לפי מיטב ידיעתי, פרובוקציה משטרתית.
–  כיצד את מסביר את ההתקפה של המשטרה?
–  ההתקפה נועדה להפחיד את האזרחים הדרוזים בפקיעין וביישובים אחרים, כדי שיחדלו לתבוע שוויון, וגם ללבות עימותים פנימיים בישובים ערביים על רקע של עדה. אני מבקש להזכיר, כי בעת הקמת המדינה חיו בפקיעין אלף תושבים, והיו ברשותם 10 אלפים דונם. היום חיים בפקיעין 5 אלפים, אך נותרו ברשותם רק 3 אלפים דונם. לכן רוב התושבים עובדים כפועלים, וישנם המשרתים בצבא ובמשטרה. הבנים שלי סירבו לשרת בצבא, למרות גיוס החובה, ולכן ריצו עונשי מאסר וישבו שנים בכלא.
–  מה דורשים התושבים כעת?
–  לאחר שמיתקפת המשטרה נכשלה, התושבים, שלא ויתרו על זכויותיהם, דורשים להקים ועדת חקירה ממלכתית, שתבדוק את האירועים בפקיעין, ומתנגדים לכל טיוח באמצעות ועדת בדיקה פנימית של המשטרה.
סולידריות עם תושבי פקיעין
    המיתקפה הברוטלית של המשטרה גונתה על-ידי מק"י וחד"ש, שגם אירגנו משלחות סולידירות שביקרו בפקיעין. סיעת חד"ש בכנסת תבעה לחקור את התנהגות המשטרה באירועים הקשים בפקיעין וכן לאפשר לתושבים להשתתף בהחלטה, היכן מוצבות אנטנות סלולריות.

הלשכה הפוליטית של מק"י ומזכירות חד"ש, שהתכנסו בשבוע שעבר, פירסמו הודעות המוקיעות את הירי בתושבי פקיעין ואת הניסיון להלך אימים על התושבים.