האם אפשר לדבר על מהפך נשי בהערכות הפוליטית-מפלגתית לכנסת ה-20? מרשימות המועמדים שאושרו עד כה עולה, כי הדרישה לייצוג הולם של נשים חוללה מהפך הן ברשימות שנקבעו בבחירות (העבודה, מרצ, חד"ש, בל"ד) והן ברשימה שמינה ליברמן.
עאידה תומא-סלימן (צילום: אקטיבסטילס)
בעבודה, נבחרו לחמישייה הראשונה של "המחנה הציוני", נוסף לציפי לבני ששוריינה בהסכם – שלי יחימוביץ' וסתיו מיכאלי. במרצ, נבחרו בחמישייה הראשונה, נוסף ליו"ר זהבה גלאון, מיכל רוזין ותמר זנדברג. בבל"ד נבחרה שוב חנין זועבי למקום השני. ואילו בחד"ש נבחרה עאידה תומא-סלימאן – מנכ"לית העמותה "נשים נגד אלימות" – למקום השני ברשימה. זו הפעם הראשונה שברשימת חד"ש נבחרה מועמדת למקום כה גבוה.
ההתקדמות בייצוג נשים, שהייתה קודם-כל מהפך ציבורי-תודעתי, השפיעה גם על שיקוליו האלקטוראליים של ליברמן, אשר הציב ברשימתו במקום השני והשלישי את אורלי לוי-אבקסיס וסופה לנדבר.
אולם התמונה תהיה חסרה, אם נתעלם מהתוצאות ברשימות הימין שנקבעו בבחירות מקדימות – הליכוד והבית היהודי. בבחירות הפנימיות בליכוד, הגיעה מירי רגב למקום ה-5, וב-20 המקומות הראשונים ישנן שתי נשים בלבד. בבחירות המקדימות בבית היהודי נבחרה איילת שקד למקום השני, אך בעשירייה הראשונה ישנן בסך הכול שתי נשים.
לגבי היתר – עדיין לא פורסמו הרשימות שיקבעו משה כחלון ויאיר לפיד, ואילו לגבי שלוש המפלגות החרדיות (יהדות התורה, ש"ס ורשימת אלי ישי) והתנועה האיסלאמית (רע"ם) ברור שלא יהיו בהן נשים. לכן, גם לאחר תרגיל המינויים של ליברמן, הרכב הרשימות לכנסת ה-20 מלמד, כי הימין בכללותו מנציח אי-שוויון של נשים.
המהפך הנשי היה תוצאה של המהפך בתודעה הציבורית, שהוזכר לעיל, אך המהפך הזה עצמו הואץ הודות להשתלבות הגוברת של נשים בתעסוקה (לרבות נשים ערביות), והודות לתוצאות המרשימות שהשיגו נשים בפעילות הציבורית – בכנסת ובארגונים חברתיים.
הבולטות חסרת התקדים בייצוג נשים ברשימות המועמדים הנוכחיות מוכיחה פעם נוספת, כי שוויון לא מקבלים אלא משיגים. הנשים הוכיחו את עצמן ותבעו ובצדק הכרה של חבריהן למפלגה בתרומתן. התוצאות מאששות את החשיבה הפמיניסטית, האומרת שנשים יכולות וצריכות להתמודד על ייצוגן כחלק מהמערכה לשוויון הזוכה בתמיכה ציבורית.
ת"ג
הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"
