יותר משלושה שבועות שובתים העובדים ב-15 אלף בתי ספר וגני ילדים בפולין. כ-75% מבתי הספר הציבוריים משתתפים בשביתה הזוכה בתמיכה גוברת.
העובדים, המאורגנים במסגרת איגוד המורים הפולני, דורשים שכר גבוה יותר.
הזעם והתסכול של המורים הפולנים הם תוצאה של מדיניות ניאו–ליברלית ארוכת שנים של הזנחה מכוונת בבתי הספר הציבוריים.
"שביתה" על חלון בית ספר בפולין (צילום: ג'קובין)
שביתה זו היא קריטית משום שהיא מתרחשת בשנת בחירות כלליות. אלה הבחירות הראשונות מאז ניצחון הימין הקיצוני ב-2015. בהקשר של מאבקים מעמדיים מקומיים' תהא אשר תהא תוצאתה, שביתה זו מכשירה את הקרקע למאבקי עובדים נוספים בפולין.
הרקע לשביתה
פולין הפוסט–קומוניסטית מאופיינת בחוקי עבודה מגבילים ובשיעור נמוך של עובדים מאורגנים. עובדי ציבור עומדים בחזית המאבק נגד המדיניות הניאו–ליברלית, שיישמו כל ממשלות פולין מאז נפילת הגוש הסוציאליסטי.
ההתמוטטות הפיננסית והמנהלית המתמשכת גרמה לגידול מהיר באי השוויון. פולין מציגה כיום את רמות אי השוויון הגדולות ביותר באירופה. השכר הנמוך במגזר הציבורי הוא סיבה עיקרית לכך, שההצלחה הכלכלית היחסית של המדינה מזינה אך ורק אליטה קטנה ועשירה.
שביתת המורים לא הייתה מתאפשרת ללא האיגודים הקיימים, אולם התנועה נבנתה בעיקר "מלמטה". קבוצות מורים עצמאיות החלו לצוץ בפייסבוק ב-2016 בתגובה לרפורמה הממשלתית לבנייה מחדש של מערכת החינוך ולסגירת חטיבות הביניים. תלמידים ומורים התמודדו עם ההשלכות של הרפורמה שיושמה בחופזה. הם עובדים ולומדים בבתי ספר צפופים המתנהלים בתוהו ובוהו מתמיד.
קבוצות המורים יצרו במהרה מרחב ציבורי עצמאי לדיון, לביקורת ולניתוח. תחילה ביטאו שם המורים את אי שביעות רצונם מהרפורמה, אך לאחר מכן דנו במציאות הפיננסית הקשה. רבים מהם שיתפו לגבי התסכולים היומיומיים שלהם: הם נאלצים לעבוד בשתי משרות או יותר, להשתתף באינספור ישיבות צוות מעבר לשעות העבודה ולהתמודד עם חוסר הערכה.
השביתה נקבעה ליום שני, 8 באפריל. החודשים שקדמו לה עמוסים היו באי–וודאות, אך גם הוכיחו את נחישותם העצומה. המורים ניהלו מו"מ עם הממשלה עד הרגע האחרון, אלא שהאחרונה בחרה להגיע להסכם חד–צדדי עם ארגון צהוב "עצמאי" שאינו מייצג את דרישות המאבק.
השביתה זכתה בתחילה בתמיכה ניכרת. חברות ציבוריות, אוניברסיטאות וחברות פרטיות התירו להורים להביא את הילדים לעבודה בזמן שבתי הספר נסגרו. מסרים של סולידריות הגיעו מעובדים אחרים במגזר הציבורי, ביניהם אקדמאים, רופאים ועובדי חברות תעופה שארגנו מחאות משלהן בשנים האחרונות.
תמיכה מארגוני הנשים והנוער
אך המומנטום של השביתה נפגע מכוחות משולבים של המדינה והכנסייה הקתולית. לכנסייה השפעה נרחבת על תכני הלימוד; כמרים נוכחים בכל מוסדות החינוך בפולין, אך אלה סירבו ליטול חלק במאמצי השביתה ונוקטים עמדה ברורה נגדה.
במקביל, הממשלה ניסתה להסית הורים ותלמידים נגד מורים. כמיליון תלמידי תיכון אמורים להיבחן באביב זה. הדבר הפך נושא מרכזי עבור כל המעורבים במשבר: השביתה נקבעה מתוך כוונה לאיים על קיום הבחינות הקריטיות. הממשלה, מצדה, שמה לה למטרה להבטיח כי הבחינות יתקיימו בכל בית ספר בארץ ומאשימה את המורים באי קיומן הצפוי.
לכן חיפשו המורים תמיכה לא רק בקרב עמיתיהם לעבודה, אלא גם בקרב הכוחות החברתיים החדשים המעצבים את הנוף הפוליטי של פולין: תנועות הנשים והנוער.
אי אפשר להתעלם מכך שמדובר בשביתה שרובה נשית. הפמיניזציה של המקצוע (נשים הן 82% מהמורים בפולין) יצרה הזדמנות לדבר בגלוי על סוגיות של ניצול כפול ואפליה מגדרית. הקשר עם התנועה הפמיניסטית גרם למורים רבים להתרחק מהממסד הכנסייתי, אליו מחוברת מערכת החינוך בטבורה, ולבקר את תכנית הלימודים השמרנית בפולין.
גלי תמיכה בשביתה הגיעו גם מצד סטודנטים וצעירים. בבית ספר אחד, הרחיקו התלמידים עד כדי ביקורת פומבית על סגל ההוראה שלהם שבחר לא לשבות. סטודנטים מארגנים שביתות תמיכה, בדרישה להשתתף בדיונים ציבוריים לגבי עתיד החינוך.
מה קורה עכשיו?
המו"מ עם הממשלה טרם הניב תוצאות או אופק סיום נראה לעין. כמה בחינות בוטלו והמורים עשויים להתמודד עם בעיות חדשות כאשר השביתה תתחדש לאחר חופשת הפסחא.
הממשלה, מצדה, בחרה במלחמת התשה. לפי החוק הפולני, העובדים אינם מקבלים החזר כספי על ימי שביתה. עיריות ורשויות מקומיות ספורות הודיעו כי יפצו את המורים. תומכי השביתה הקימו קרן עבור מורים שאינם מאוגדים, אך ספק אם יוכלו לגייס מספיק כסף כדי לפצות על המשכורות האבודות. אך למרות ההשלכות הכלכליות, המורים נחושים להמשיך בשביתה ואימצו קו רדיקלי יותר. צעדות ועצרות התקיימו בשבוע שעבר סמוך למבנה משרד החינוך.
המשימה העומדת בפנינו עכשיו היא להמשיך ולתמוך בשביתת המורים בכל האמצעים העומדים לרשותנו, וכן לנתח את ההרכב הפוליטי החדש המתפתח בארגון המורים את התנועות העצמאיות של המורים ואת הכוחות הפוליטיים התומכים בהם. תהא אשר תהא התוצאה של השביתה, היא תשפיע מאוד על צורות התנגדות מאורגנות ועצמאיות נגד ניצול קפיטליסטי ונגד הימין השמרני בפולין.
מיכלינה אוגוסיאק, מיקולאי רטג'ק
הרשימה פורסמה במקור באתר "ג'קובין" ותתפרסם
