אליזבת מרטנס פירסמה בשנה שעברה את ספרה "ההיסטוריה של הבודהיזם בטיבט". היא מומחית בעלת שם לתרבות טיבט, שהתגוררה כמה שנים בטיבט. להלן ריאיון עמה על ההתרחשויות בחבל ארץ זה.

איך הגעת לטיבט ולסין?

    לראשונה התגוררתי בסין בשנים 1991-1988, לאחר סיום לימודי ביולוגיה בבלגיה. באותן שנים רציתי להעמיק את היידע  שלי ברפואה המסורתית הסינית. אבל בעת סיורי בסין הוקסמתי מהתרבות של העם הטיבטי, ובייחוד מן הבודהיזם הטיבטי. ביקרתי בטיבט ובקהילות הטיבטיות במחוזות סצ'ואן, גאנסו, קינגהאי ויונאן. התגוררתי באזורים אלה, לסירוגין בעשור האחרון, וביקורי האחרון בטיבט נערך בקיץ שעבר.

מדוע הניתוח שלך על המצב בטיבט כה שונה מהניתוח המקובל במערב?

    כאשר שבתי לאירופה, הופתעתי מהעיסוק הרב בבודהיזם הטיבטי, בייחוד לאחר שהדלאי לאמה זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1989. הדאיג אותי מאוד הפער הגדול הקיים בין מה שאני ראיתי וחקרתי לבין מה שהוצג במערב כ"שאלת טיבט". ההתייחסות המקובלת במערב כלפי טיבט אינה תואמת את ההיסטוריה של האזור, וסברתי שיש להציג עמדה שונה. איני תומכת באף לא אחד משני המחנות המתמודדים סביב סוגיית טיבט. אבל יש לי רושם כבד, שהאירועים האחרונים הביאו את כלי התקשורת במערב לתאר את המציאות הטיבטית בפשטנות ואפילו בצורה מעוותת. איש במערב אינו מציין, למשל, שבמהלך מאות השנים האחרונות, טיבט הייתה זירה של מאבק בין המעצמות, למשל.

מדוע טיבט היא זירה להתמודדות בין המעצמות?

    במהלך המאה ה-12, טיבט סופחה לסין בידי הפולשים המונגולים. במאה ה-18, שושלת מאנצ'ו חילקה את סין ל-18 מחוזות, וביניהם – מחוז טיבט, אבל כולם תחת ריבונות סינית. בסוף המאה ה-19, עם התפוררות סין, פלשה האימפריה הבריטית לטיבט והקימה במקום מושבה של משי. זאת, כדי לקדם את האינטרסים הכלכליים שלה באזור. הדלאי לאמה של אותן השנים ראה בכיבוש הבריטי הזדמנות לעצמאות טיבט תחת ההגמוניה שלו ושל בני משפחתו הפיאודלית. המאבק התנהל לא רק בטיבט. המעצמות האימפריאליסטיות של אותה תקופה רצו בביתורה של סין למען האינטרסים שלהן. התנועות לאחדות ולעצמאות סין נלחמו נגד שאיפתן של המעצמות להחליש ולחלק את סין.

    ב-1949, עם הקמת הרפובליקה העממית של סין, הממשלה המהפכנית ראתה זאת כחובתה להגן על גבולות המדינה. ב-1956 פרץ מרד מזויין בכמה מנזרים טיבטיים. מרד זה נתמך מתחילתו בידי הסי.אי.איי. (CIA). האמריקאים העניקו סיוע כספי ולוגיסטי רב למורדים. ממסמכים מסווגים אמריקאים משנות החמישים, שפורסמו בשנים האחרונות, עולה כי הממשל דגל בעצמאות טיבט כדי להחליש את סין. אני מצטטת מתוך מסמך אמריקאי: "טיבט הופכת יעד אסטרטגי ואידיאולוגי מרכזי. העצמאות של טיבט יכולה לתרום תרומה מרכזית למאבק בקומוניזם. לא עצמאות טיבט עומדת במרכז העשייה שלנו, אלא החלשת סין הקומוניסטית". ההפגנות האלימות, שאירעו בשבועות האחרונים, מקורן בבעיות חברתיות בתוך טיבט, אבל יש לנתחן גם בהקשר בינלאומי רחב יותר. טיבט היא חלק משטח מריבה בין ארה"ב לסין מזה עשרות שנים.

ובכל זאת, נדמה שלא כל הטיבטים מאוחדים סביב הדרישה לעצמאות החבל?

    בטיבט, התושבים חיים את חייהם במסגרת הרפובליקה הסינית. בקרב הגולים הטיבטים אנו מבחינים בשתי קבוצות עיקריות, שהפער ביניהן הולך ומעמיק. ישנם הדלאי לאמה והממשלה הגולה, הדורשים "אוטונומיה" לטיבט; וישנה קבוצה קיצונית יותר, הדורשת עצמאות. עד עתה הדרישה לעצמאות לא קיבלה כל תמיכה בינלאומית. ארגון האומות המאוחדות לא מכיר בעצמאות טיבט ושום מדינה לא הכריזה רשמית על הכרה כזאת.

ישנם המדברים על "שואת העם הטיבטי". האם את שותפה לגישה זו?

    אחרי המרד בשנות החמישים, ראשי הממשלה הטיבטית בגלות מסרו, כי במהלכה נהרגו 1.2 מיליון אנשים. מכמה מחקרים דמוגרפיים שנערכו בטיבט עולה, כי אין אמת בטענה זו. יתר-על-כן, בעקבות הספקות בדבר "שואת העם הטיבטי", מי שעמד בראש התנועה "פרי טיבט" (טיבט חופשית) העולמית, פטריק פרנץ', נסע לבדוק את העובדות באופן אישי. הוא הגיע למסקנה, כי היה כלי שרת של מניפולציות תקשורתיות. בעיקבות בדיקה זו, פרנץ' התפטר מתפקידו ופירסם ספר שכותרתו: "טיבט-טיבט".

את סבורה, שההפגנות בשבועות האחרונים בטיבט מקורן בשאלות לאומיות, אתניות או חברתיות?

    אני סבורה, שההפגנות שנערכו בטיבט בשבועות האחרונים מקורן במצב הכלכלי והחברתי בחבל זה. טיבטים רבים חשים שהקדמה הכלכלית הסינית מותירה אותם מאחור. כפי שקרה בשנים האחרונות ברחבי סין, גם בטיבט העמיקו הפערים החברתיים. אבל לפערים אלה יש היבט מקומי.

    סינים רבים מהקבוצות האתניות האן ואון (מוסלמים) התיישבו בטיבט והם הנהנים העיקריים מההשקעות הרבות של הממשל המרכזי בחבל. לעומתם, צעירים טיבטים רבים הם מובטלים ממוצא כפרי, צעירים ללא השכלה, שהגיעו אל העיר בתקווה למציאת פרנסה. בני האן ואון הם לרוב משכילים יותר, ויש ביניהם מרצים, טכנאים, מהנדסים וסוחרים. מדיניות ממשלתית סינית נבונה הייתה פועלת לקידומם של הצעירים הטיבטים. הבטחת עתידם של הצעירים הטיבטים היא משימה חשובה לא רק עבור אותם צעירים – גם עבור הפיתוח הכלכלי והחברתי של החבל כולו. דיכוי ההפגנות באלימות לא יפתור את הבעיה.    

("הומניטה")