עובדי מפעלי ג'ון דיר לייצור טרקטורים וציוד חקלאי ברחבי ארה"ב יקבלו תוספת שכר של כ-20%. כך עולה מההצבעה החשאית שנערכה בסוף השבוע בקרב כ-10 אלף עובדי החברה שאישרו את ההסכם הקיבוצי שהושג בתום שביתה שארכה חמישה שבועות. העובדים יקבלו את התוספת הגדולה במסגרת ההסכם הקיבוצי שיפוג ב-2027.

השביתה החלה לפני כ-40 יום במפעל הגדול שבעיר ווטרלו באייווה. עובדי משמרת הערב החלו לפני חצות לנטוש את המפעל, כשהנהגת העובדים אמרה לעובדי משמרת הלילה להישאר בבתים ולא להגיע למשמרת. שלושה ימים קודם לכן, חברי איגוד עובדי תעשיית הרכב (UAW) בפגישת עובדים משותפת של מדינות איווה, אילינוי וטקסס, הצביעו ברוב גדול על דחיית ההצעה של הנהלת ג'ון דיר להעלאת שכר שהם הגדירו אותה לא תואמת את האינפלציה, ודחיית ההצעה של ביטול הפנסיה לכל המועסקים החדשים. כך פרצה השביתה הראשונה בג'ון דיר מזה 35 שנה.

משמרת לאכיפת השביתה בשעות הלילה בפתח מפעל ג'ון דיר בעיר ווטרלו, מדינת איווה בארה"ב (צילום: איגוד עובדי תעשיית הרכב)

מסקר שערך מכון גאלופ ופורסם בספטמבר עולה כי כ־68% מהאזרחים רואים בחיוב איגודים מקצועיים, השיעור הגבוה ביותר מאז 1965. בקרב תומכי המפלגה הדמוקרטית, התמיכה באיגודים מגיעה לכדי 90%, אבל אפילו אצל הרפובליקנים היא עומדת כעת על 47%, נתון שנשמע דמיוני עד לאחרונה. שיעור העובדים המאוגדים בארצות הברית הוא עדיין רק 9%, לעומת כרבע מהעובדים בישראל, אבל בשטח מופיעות יותר ויותר יוזמות התאגדות — אפילו באמזון, אחת המעסיקות הגדולות בארה"ב (כ־950 אלף בני אדם) ומי שיחסה לעובדים הוביל לביקורות קשות, ובסטארבקס (כ־350 אלף עובדים). שתי ההתארגנויות האלה, אגב, החלו במדינת ניו יורק, שמסתמנת כמוקד להתאגדות עובדים.

אבל גם העובדים שאינם מאוגדים מתגייסים לאחרונה למאבק על תנאי העסקתם: באוקטובר פרץ ברחבי ארצות הברית גל שביתות שכלל מאות אלפי עובדים, הגדולה שבהן היתה של עשרת אלפים העובדים של ג'ון דיר