טבעו של הקפיטליזם הישראלי: הטבות המס של טבע אינן מונעות פיטורי עובדים

פיטוריהם הצפויים של כ-1,700 עובדים והשינוי המבני בטבע החזירו לשיח הציבורי את הביקורת הנוקבת על הטבות המס הנרחבות שהחברה קיבלה מהמדינה לאורך שנים ארוכות ועודנה מקבלת.

2017-12-04_202911

ההטבות שניתנו לחברה בעבר לא כרוכות היו בהתחייבויות. גם כעת, הן אינן מונעות ממנה לפטר עובדים. השאלה הנשאלת היא, אם ההסתדרות וועדי העובדים בחברה ישלימו עם גל הפיטורים, כשם שהסכימו בהכנעה לגל הפיטורין הקודם בתחילת השנה. "בסיבוב הקודם בטבע הגעתי לסיכום על צמצום הפיטורים בחצי ועל תנאי פרישה הוגנים", אמר יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בכנס "דה מרקר" שנערך בשבוע שעבר באוניברסיטת בן גוריון. בכך ניסה לנקות את עצמו ואת ההסתדרות מחרפת הפיטורים בטבע.

החל ב-2003, נהנתה טבע מהטבות מס חסרות תקדים: פטור מלא מתשלום מס במשך עשור, שהסתיים ב־2014. ההטבה ניתנה במסגרת מסלול אסטרטגי לחברות ענק שרק טבע נהנתה ממנו והסתכמה באותו עשור ב-20.6 מיליארד שקל. בתמורה להטבה, צריכה הייתה טבע להשקיע בישראל סכום הנע בין 600 ל-900 מיליון שקלים.

בשנת 2015, הקף המס שטבע שילמה עלה באופן משמעותי בעקבות קץ תכנית הטבות המס. ואולם, גם לאחר מכן המשיכה המדינה להעניק הטבות לטבע. גם אז, לא נשמעה דרישה של המדינה להשקעות נוספות או להעסקת עובדים נוספים בישראל. מנכ"לית משרד האוצר תחת לפיד, יעל אנדורן, ניסתה לקדם מהלך שיחייב חברות הזוכות בהטבות להעסיק מכסה של עובדים בישראל. ניסיון זה נקבר במגירה של כחלון עם הקמת הממשלה הנוכחית.

את השנים 2016-2014 סיימה טבע בלי לשלם מס כלל וזאת בעקבות מחלוקת עם רשות המסים. טבע מבקשת לקזז מהרווחים הפסדים שספגה במפעלים שונים ואשר נצברו בשנים בהן לא שילמה כלל מס.

בינתיים, טבע הטוענת לקיצוצים מעסיקה מאז אוקטובר מנכ"ל חדש ששמו קאר שולץ. הוא צפוי להשתכר שכר בסיס שנתי בגובה 2 מיליון דולר, ובנוסף מענק חתימה של 20 מיליון דולר, אופציות בשווי 6 מיליוני דולר ושלוש חבילות של מניות חסומות בהיקף כולל של עד 20 מיליון דולר. שולץ ידוע כמנהלמפטר. באוגוסט 2015, החליט שולץ על פיטורי 1,000 עובדים במקום עבודתו הקודם, חברת לונדבק, כ-17% ממצבת כוח האדם של החברה כולה.

טבע לא לבד: סיפורה של אייפקס

האם מסרבים ברשות המיסים ללמוד לקח מהטבות המס המפליגות שניתנו לקרן הבריטית אייפקס, אותן ביקר בחריפות מבקר המדינה באוקטובר? בדיון שערכה בשבוע שעבר (29.11) הוועדה לביקורת המדינה, הצדיקו בכירי רשות המסים את ההטבות שניתנו לקרן במסגרת העסקה לרכישת תנובה. זאת, על אף שהעסקה לא הוכיחה כל תרומה למשק הישראלי, לצמיחתו, להכנסות המדינה ממסים, לעובדי החברה ואף לא לצרכנים. לאחר כמה שנים, מכרה הקרן את תנובה ברווח גדול ומבלי שנדרשה לשלם מס על רווחיה מהעסקה.

4 מיליארדי שקלים – זהו הסכום שהפסיד הציבור הישראלי מנדיבותה של ממשלת ישראל במתן הטבות המס לראשי קרן ההשקעות הבריטית לאורך השנים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה האחרון.

המבקר שפירא הקדיש פרק שלם בדו"ח לעניין מיסוי קרנות ההון בישראל, ובייחוד לדרך בה רשות המסים העניקה להן פטור ממס באופן נרחב בהרבה מכפי שהחוק מתיר. בדיון בוועדה, הציגו צחי סעד וחנן פוגל ממשרד המבקר את עיקרי הליקויים: "הפטור ניתן ללא הסמכה בחוק, ללא קריטריונים, ללא שקיפות וללא בחינת התועלת למשקבמקרה של אייפקס ראינו כספים שעברו מצד לצד, אך לא ראינו שום השפעה חיובית על המשק הישראלי, כלומר עוד מקומות עבודה ועוד השקעות".

מנהל רשות המסים, משה אשר, נכח בדיון והסביר את הבסיס החוקי ואת מדיניות הרשות בגינה קיבלה הקרן את ההטבות. אשר תיאר את "החשיבות שבעידוד קרנות הון סיכון, המסייעות לצמיחת תעשיית ההייטק הישראלי". לדבריו, "הקרן הייתה בעברה קרן הון סיכון, ובתחילה השקיעה אך ורק בהון סיכון", כלומר במיזמים פרטיים שהסיכון הטמון בהשקעה בהם גבוה, בצד תשואתה גבוהה במקרה של הצלחה. אשר הוסיף: "לימים, שינתה את דפוסי השקעותיה ועברה להשקיע בחברות גדולת וקיימות. אייפקס לא לבדה. בארץ ישנן בין 10 ל-20 קרנות כאלה".

אשר ניסה להגן על מדיניות רשות המסים, וטען כי "החקיקה בישראל, בדומה לחקיקה בכל מדינות העולם, קובעת שרווח הון של משקיע זר בישראל  פטור ממס במטרה לעודד השקעות הון בישראלאנחנו לא אומרים במה להשקיע, אנחנו לא אומרים כמה עובדים להעסיק, זו מדיניות שמקובלת ללא שום תנאי".

א"ד

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב