חד״ש סטודנטים באוניברסיטת תל אביב ציינה הבוקר (שלישי) את יום האדמה תחת הסיסמא "נאבקים בפשיזם ולא מוותרים". למרות סירובה של האוניברסיטה לאפשר את הפעילות בתחומי הקמפוס, חד״ש סטודנטים קיימה היום פעילות לציור הדגל הפלסטיני באוניברסיטת תל אביב. זאת מתוך התנגדות להצעת החוק לאיסור הנפת דגל פלסטין באוניברסיטאות, אותה מקדמת ממשלת הימין. בפעילות השתתפו עשרות סטודנטים ומרצים, וכן יו"ר חד"ש עיסאם מח'ול ומזכ"ל מק"י עאדל עאמר. תא חד״ש הדגיש כי ההתנגדות לגזענות ולאפליה היא המסר העיקרי של יום האדמה, אותו ציינו בפעילות זו, ומודה לכל הסטודנטים והמרצים שלקחו בה חלק.

יצוין שהנהלת האוניברסיטה אסרה השבוע על קיום פעילות תא חד"ש בהקשר הדגל הפלסטיני בתחומי הקמפוס. בשבוע שעבר, הגיש התא בקשה שגרתית לדיקנית הסטודנטים, פרופסור דרורית נוימן, האחראית על אישור פעילויות סטודנטיאליות באוניברסיטה. בבקשה צוין כי התא מתכנן לצייר את הדגל הפלסטיני על יריעת בד רחבת ממדים ולפרוס אותה ברחבת הדשא שבמרכז הקמפוס. זאת כמחאה על החקיקה שמקדמת הקואליציה לאיסור הנפת הדגל הפלסטיני באוניברסיטאות.

תשובתה הלקונית של הדיקנית לא איחרה לבוא: "לא ניתן לקיים בשטחי הקמפוס". זאת מבלי לציין כל סיבה לסירוב. בשנים האחרונות קיימו תא חד"ש ותאים סטודנטיאליים אחרים פעילויות באישור דקנאט הסטודנטים בהן הונף הדגל הפלסטיני.

מתא חד"ש נמסר: "אנו רואים חשיבות רבה בהנפת דגל פלסטין כביטוי לזהות הלאומית של הסטודנטים הערבים, אותה מבקשת ממשלת העליונות היהודית למחוק. אך דגל פלסטין הוא לא רק הדגל הלאומי של העם הפלסטיני – בימים אלה הוא מסמל גם את המאבק נגד הפשיזם, ומייצג בכך את הציבור היהודי הדמוקרטי המתנגד לכיבוש ותומך בשלום על בסיס פתרון שתי המדינות".

תא חד"ש תקף את החלטת הדקנית: "החלטת דיקנית הסטודנטים חושפת את פרצופה האמיתי של הנהלת האוניברסיטה ואת גבולות התנגדותה לחקיקה האנטי-דמוקרטית של הממשלה. הנהלת האוניברסיטה מקיימת השבוע סדרת פעילויות תחת הכותרת 'שבוע הדמוקרטיה', אך אינה מוצאת בעיה בחקיקה השוללת חירויות דמוקרטיות מהסטודנטים הפלסטינים ובהן חופש הביטוי והזכות להשתייכות ולזהות לאומית". "נאבק למנוע הידרדרות זו בזכויות הסטודנטים הערבים ונפעל להעמקת הדמוקרטיה באקדמיה; נאבק למען חופש הביטוי של הסטודנטים, ונשתמש בכל האמצעים החוקיים כדי לגרום לאוניברסיטה לשנות את החלטתה", הדגישו.

דגל פלסטין או דגל אש"ף?

בשבועות הראשונים למחאה ההמונית נגד ההפיכה המשטרית, עמד דגל פלסטין במרכזו של פולמוס חריף בין קבוצות מפגינים שונות. אנשי "הגוש נגד הכיבוש", ובהם פעילי מק"י וחד"ש, הניפו את הדגל הפלסטיני בהפגנות כקריאה לשותפות יהודית-ערבית במאבק נגד ממשלת הימין, כביטוי לקשר העמוק שבין כיבוש השטחים הפלסטיניים לבין עליית הפשיזם בישראל, וכאות התנגדות לחקיקה שמקדמת הקואליציה נגד האזרחים הערבים-הפלסטינים, לרבות האיסור על הנפת הדגל.

בתגובה, הזדעקו פעילים רבים מהמרכז ומהימין נגד הנפת הדגל הפלסטיני, בטענה שזו מבטאת "תמיכה בטרור", מרחיקה מצביעי ימין מההפגנות ופוגעת בכוחן. טענה זו אימצה למעשה את ההגדרה השקרית של הדגל הפלסטיני כ"דגל אש"ף", המזוהה עם ארגון מסוים ולא עם הלאומיות הפלסטינית בכלל.

על מנת להפריך תפיסה זו, פרסם החודש מרכז עדאלה לזכויות המיעוט הערבי בישראל נייר עמדה תחת הכותרת "הנפת הדגל הפלסטיני במשפט הישראלי". הנייר כולל פרק בנושא התפתחותו ההיסטורית של הדגל הפלסטיני, המבוסס על מחקרה של ההיסטוריונית ד"ר ח'ירייה קאסמייה משנת 1970. המחקר מראה כי מקור הדגל הפלסטיני בדגל הפאן-ערבי, אותו אימצה התנועה הלאומית הערבית במהלך המרד נגד האימפריה העות'מאנית (1918-1916). שני הדגלים זהים למעט סדר הצבעים. עם הקמת אש"ף בשנת 1964, אימץ הארגון את הדגל שכבר היה מזוהה עם הלאומיות הפלסטינית.

 לפי נייר העמדה, "ההיסטוריה של הדגל מלמדת כי משמעותו וחשיבותו הסמלית והלאומית התפתחו בצורה אורגנית ועממית. הוא החל כדגל התנועה הלאומית הערבית והפך דגל העם הפלסטיני עוד בטרם הוקם אש"ף. הדגל סימל את שאיפתם של בני ובנות העם הפלסטיני לחירות, להגדרה עצמית ולעצמאות עוד בטרם הוקמה מדינת ישראל. כיום הוא הסמל הלאומי לזהות הקולקטיבית של העם הפלסטיני בכל מקום בו נמצאים בניו – בעזה, בגדה המערבית, בירושלים המזרחית, בשטחי הקו הירוק ובגלות".

מעמדו המשפטי של הדגל

לא קיים בחוק הישראלי איסור מפורש על הנפת הדגל הפלסטיני. אף על פי כן, בשנים 2015-2011 עצרה המשטרה 96 אזרחים בגין הנפת הדגל. המשטרה הצדיקה צעד זה בסעיף 82 לפקודת המשטרה, הקובע כי המפכ"ל "רשאי לאסור על הנפתו, על הצגתו או על פרישתו של דגל או סמל שיש בו כדי לעורר להפרעת השלום". כידוע, החרמת הדגלים ומעצר המפגינים המניפים אותם מלווה לעתים קרובות באלימות משטרתית, הפוגעת ללא ספק בשלום המפגינים ובזכויותיהם.

תירוץ נוסף הוא סיווגו של אש"ף מאז 1986 כארגון טרור לפי הפקודה למניעת טרור. כפועל יוצא, הוחל איסור על "גילוי הזדהות או אהדה כלפי ארגון טרור, לרבות על ידי הנפת דגלו במקום ציבורי". נייר העמדה שפרסם מרכז עדאלה מסכם: "קונסטרוקציה משפטית זו נשענת אך ורק על המשמעות המוטעית המתייחסת לדגל הפלסטיני כדגל של אש"ף".

לקריאת נייר העמדה של עדאלה: ״הנפת הדגל הפלסטיני במשפט הישראלי״