הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה היום (שלישי) דיון בנושא חסרות מעמד בישראל. הדיון נערך לציון יום זכויות האדם הבינלאומי והאגודה לזכויות האזרח אף הפיצה בקרב המשתתפים הרבים נייר עמדה מפורט בנושא.
יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת) אמרה בפתח הדיון: "הועדה הזו דנה בנושא כמה פעמים. בדיונים האלו התמקדנו בשני נושאים: נשים המבקשות מקלט ונשים הנשואות לאזרחים ישראלים. עתה הופסקו ההליכים שמתקיימים בנושאים של חוק האזרחות. כל עוד הנשים הללו נמצאות במדינת ישראל יש אחריות כלפיהן. הנשים גם סובלות מאלימות וחלקן סובלות ממחסור בשירותים".
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן, אתמול בפתח הדיון על נשים חסרות מעמד שנערך בכנסת (צילום: הכנסת)
נעמה אבו רביעה, אחת מרבבות נשים חסרות מעמד בישראל, סיפרה: "יש מציאות קשה ותמידית של סבל. אני מכירה אישה שלא יכולה להניק את התינוק שלה כי אין לה יכולת לקנות חלב. בנוסף לזה היא סובלת מאלימות מבן הזוג ופוחדת להגיש תלונה כי הסוף יהיה במחסום והיא תגורש. בקורונה הקושי הוא עוד יותר גדול – הרבה מהנשים לא קיבלו חיסונים".
מנהלת פניות הציבור באגודה לזכויות האזרח, עו"ד רות שאער, הוסיפה: "הפלסטיניות הן הפגיעות ביותר. הרבה פעמים הנשים הללו נישאות ומושאות לגברים ישראלים, מביאים אותן מהשטחים הכבושים בגילאים צעירים והן הופכות להיות רכוש של הבעל. הן חשופות לאלימות על כל סוגיה והן מוחזקות בתנאים של עבדות. אין גוף במדינה שיכול לעזור להן ולילדים שלהן. הן לא פונות למשטרה כי זה יוביל לגירוש שלהן". לדברי עו"ד נועה דיאמונד מהמרכז לסיוע משפטי לעולים: "במקרים הקיצוניים ביותר בין גבר ישראלי לאישה זרה, הבעל אפילו לא מוכן לפנות ולבקש להסדיר את מעמד האישה, אף על פי שהוא יכול לעשות זאת. הוא הופך במו ידיו את הבית לכלא ואת עצמו לסוהר של האישה. הבקשות של הלקוחות שלנו ממתינות חודשים ואפילו שנים להכרעה. עד הן אזרו אומץ לצאת מהבית ולהתחיל דרך עצמאית הן צריכות להיות תקופה ארוכה בחוסר וודאות. זה לא שאומרים להן לא להגיש את הבקשות, אבל הן נדחות על הסף. בשנתיים האחרונות הגשנו 24 עררים לבית הדין של נשים נפגעות אלימות שהבקשות שלהן נדחו".
עו"ד תהילה אראל, עו"ד שרית פוזן ורונית אליאן, מהלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה, הגיבו: "אישרנו מעל 70 אחוז מהבקשות למתן או המשך מעמד. ברגע שמגישים בקשה לוועדה, רישיון הנשים מוארך. מגיעות בקשות והן נידונות, הדלת לא ננעלת בפניהן כשלא עומדים ברשמית הקריטריונים. לוועדה מוגשות 300 בקשות כל שנה ובשנת 2021 דנו ב-244 בקשות וממליצים על אישור בין 15 ל-17 אחוז. אנחנו לא מבצעות קדימות לנפגעות אלימות מפני שכל קבוצה מבקשת קדימות. הערכאה השיפוטית קובעת לנו לעמוד בסעד זמנים".
ד"ר שני בר-טוביה מארגון א.ס.ף – סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל, פירטה: "ישנן 5,000 נשים מאריתריאה וסודאן שנמצאות כאן מעל עשור והן חסרות מעמד. מספר הנשים מבקשות המקלט שנאלצו להיכנס למעגל הזנות שילש את עצמו במהלך הקורונה, רוב הנשים הן אימהות ומעל חצי מהן חד הוריות".
תמר להבי, מנהלת תחום מקרים ארציים במשרד הרווחה, ציינה: "כ-30 נשים זרות משולבות מידי שנה במקלטים לנשים מוכות. אנחנו משלבים גם פלסטיניות שנמצאות באיחוד משפחות ושיש להן ילדים משותפים. יש קשיים מאוד גדולים, החמסים העיקריים הם של היעדר ביטוח רפואי וגישור שפתי ותרבותי. בתקופת הקורונה פתחנו את כל התקציבים הגמישים, כל סיוע של ביטחון סוציאלי שהיה, יש לנו עובדות סוציאליות במחלקות. בעיר תל אביב נתנו 20 תקנים ויש עוד 10 תקנים שחולקו בין שאר הרשויות".
יו"ר הועדה הגיבה לנתונים שהוצגו: "20 עובדות סוציאליות לתל אביב החזקה ו-10 ארצית? איך מקבלים דבר כזה? צריכים להיות עם צבע עור אחר או בלונדיניות כדי שישימו לב לנשים הללו? כי הן נראות כמו כולנו?". היא סיכמה בסוף הדיון: "כל מה שקורה בנושא הזה הוא תרגום של מדניות לא הומנית ולא הומניטריות, שמפלה בין בני האדם ומתנערת מאחריות".
לדברי ח"כ תומא-סלימאן "אם המדינה מתיימרת להיות מדינה דמוקרטית היא חייבת לעמוד בסטנדרטים ולא יכולה לעשות לעצמה הנחות. יש דרג פוליטי שייקח אחריות וממשלה שצריכה לפעול לשינוי. הן נשים ואימהות של אזרחים. צריך לתת להן מעמד. לא מתקבל על הדעת שיש נשים שמפחדות לצאת מהבית כי הן חוששות שיתפסו אותן על הדרך. מה שקרה בחוק האזרחות זו נסיגה יותר קשה כי היא עצרה את התהליכים שהיו. השרה שקד מתעלמת מביטול חוק האזרחות וזה חמור מאוד".
יצוין שם שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן מתח ביקורת חריפה על מדיניות שרת הפנים שקד, שקבעה כי על רשות האוכלוסין להמשיך להתנהל לפי חוק האזרחות – אף שתוקפו פג.
החוק נועד למנוע מתן מעמד בישראל לפלסטינים הנשואים לישראלים. במהלך דיון בתיק חסוי, שהותר לפרסום לבקשת "הארץ", אמר פוגלמן: "זה מצחיק, ראינו שכנסת ישראל החליטה לא להאריך את החוק, ברור שניסיון לשמור על משטר של חוק בלי שהוא קיים לא יכול להיות". בהמשך תהה "אין יותר חוק, במה אנחנו דנים פה?".
נייר עמדה של האגודה לזכויות האזרח שהופץ בקרב משתתפי הדיון בכנסת:
