"מדובר ברמיסה של זכויות האדם הבסיסיות של הנשים, בניגוד למה שמחייב החוק הישראלי". כך קבע ח"כ חנא סוויד (חד"ש), חבר שדולת הבריאות בעקבות דו"ח חדש של רופאים לזכויות אדם על נגישותן של הנשים הבדואיות בכפרים הבלתי מוכרים לשירותי בריאות. מהדו"ח עולה כי בשל מדיניות של אי אספקת שירותי בריאות, תשתיות ותחבורה מוותרות הנשים על טיפול רפואי. בכנס של שדולת הבריאות של הכנסת  שנערך השבוע אשר לראשונה מעמיד במרכזו את נושא נגישותן של הנשים הערביות בכפרים הבלתי מוכרים בנגב לשירותי בריאות, נחשף הדו"ח "אנא הון- ג'נדר ובריאות בכפרים הבלתי מוכרים בנגב". הדוח נכתב על ידי נורה גוטליב מעמותת "רופאים לזכויות אדם" בסיוען של קבוצת נשים מהכפרים. מהדוח עולה כי לבד מבעיות תשתית חמורות בכל הקשור להספקת חשמל ומים וקיומן בכפרים של 11 מרפאות בלבד, הסקטור הנשי בכפרים סובל מבעיות ייחודיות הנוגעות להן בלבד.

11 המרפאות שהוקמו בכפרים הבלתי מוכרים כוללות רפואת משפחה בלבד ללא רפואת מומחים. מהדוח עולה כי ארבע מכל חמש נשים מוותרות על טיפול רפואי בשל בעיות העדר תשתיות דרכים ותחבורה, מה שמוביל גם לוויתור על בדיקות בזמן ההיריון כמו סריקות טרום לידה הדורשות נסיעה למרפאות מקצועיות הממוקמות במרחק רב מהכפרים. 

מכשול נוסף העומד בין הנשים לבין מימוש זכותן לבריאות הוא מכשול השפה:  במרפאות הקיימות בכפרים רוב הצוות הרפואי דובר עברית בלבד. מהסקר עולה כי 62% חסרות אוריינות עברית ו – 48% אינן מבינות או דוברות עברית. במישור הטכני, מכשול השפה מסכן את היעילות של מתן שירות רפואי ושימוש בו.

נג'אח אבו-נאדי, חברה בקבוצת נשים מובילות זכויות בריאות בקהילה בכפרים הלא מוכרים סיפרה בכנס כי חוסר התקשורת בין הרופאה לחולה בשל מכשול השפה הופך את הטיפול והייעוץ הרפואי לחוויה שלילית למטופלת, נגועה בתחושות של תסכול, נחיתות ובושה. 

"חשוב לציין כי נציגי קופת חולים ,כללית, שזכתה במכרז להפעלת 11 המרפאות הקיימות בכפרים לא נכחו בכנס, וזאת למרות שהוזמנו מבעוד מועד", אמר ואסים עבאס, רכז פרוייקט הכפרים הבלתי מוכרים ברל"א, "אי הגעתם לכנס עולה בקנה אחד עם היחס הכללי שמקבלים תושבי הכפרים – התעלמות. המצב הנוכחי הוא מצב קשה שמחייב מדיניות ברמה הלאומית לטפל בסוגיית הבריאות בכפרים הבלתי מוכרים, מדיניות המבוססת על רגישות חברתית ותרבותית ומותאמת לתנאים הפיזיים בכפרים הבלתי מוכרים".