חברת מועצת העיר חיפה מטעם סיעת חד"ש, שהירה שלבי, האישה הערבייה הראשונה בחיפה לכהן כסגנית ראש העירייה. כשנכנסתי למועצת העיר, לא באתי להיות סגנית”, הסבירה בריאיון ששודר בסוף השבוע ברדיו חיפה, “אבל החלטנו שאהיה, חשבנו שזו הזדמנות להביא שינוי, ועבדתי מאוד קשה. אחרי המינוי לקחתי על עצמי את תיק התרבות לחברה ערבית, ובניתי תוכנית ממש יפה. אני גם באה מהחברה האזרחית וגם יש לי ניסיון בגיוס משאבים. עשינו תוכניות עם האחראית על התרבות הערבית".

חברת מועצת העיר חיפה שהירה שלבי (צילום: חד"ש)

 

אלא שרוב חברי מועצת העיר הכריזו על איחוד כוחות נגד ראש העיר עינת קליש-רותם, תחת השם "קואליציית השינוי" וביולי האחרון הצביעו בעד הדחתה של שלבי, אחרי שלושה חודשים בלבד בתפקיד, במסגרת הדחת סגניה של קליש.

לקואליציה של קליש הצטרפה חד"ש עם הקמתה לאחר הבחירות בסוף 2018. "נעשו הרבה טעויות בדרך", אמרה בריאיון כמעט שלוש שנים אחרי, "אני חושבת שהיה צריך לבנות קואליציה מאוד רחבה, ולנסות לחבר את כולם. יש לנו, כנציגי ציבור, אינטרס ישיר לייצג את הציבור, זה מאוד משפיע על איכות החיים וכל אחד מאיתנו רוצה לקדם את האינטרסים של הציבור. אבל כשאת עושה קואליציה צרה, את משאירה אנשים בחוץ – ועינת עשתה קואליציה צרה".

בתחילת החודש הצליחה מועצת השינוי לדחות את תקציב העירייה לשנת 2022, בתמיכתה של חד”ש. בישיבת התקציב הציעה שלבי לא להצביע על התקציב, אלא לקיים הידברות בין ראש העיר למועצה, על מנת להגיע להבנות.

 

ישבתם איתה בקואליציה. איך התרשמת מההתנהלות?

“היו תקופות שבכלל לא היו ישיבות קואליציה. הייתי באה למועצה והיה סדר יום, ואני מחויבת למשמעת קואליציונית בלי שאף אחד יסביר לי, בלי שנדון ונדבר על הדברים. לא היתה שותפות בניהול העיר, ועם הזמן אנשים הפסיקו לבוא לישיבת הקואליציה לפני המועצה, הרגישו שהם לא שותפים. באנו מהיום הראשון עם תוכניות עבודה מסודרות של כל מיני תחומים שחשבנו שאפשר לפתח בתחום החינוך, מתנ"סים, צעירים, הגיל הרך, שיקום שכונות. אלא שבשנה הראשונה כלום לא תוקצב, גם בשנה השנייה כלום וגם לא עכשיו, כשהוצג תקציב 2022. חתמנו על חוזה כשנכנסנו לקואליציה, אמרו לנו להגיש תוכנית – והגשנו".

 

אפשר להניח שהציבור ששלח אותך ואת רג'א זעאתרה למועצה מאוכזב אפילו יותר מכם?

"בטח, הציבור הערבי מאוכזב וגם שואל שאלות. יש דברים שצריך לשנות מהיסוד, צריך להביא בחשבון שיש ילדים ערבים בעיר, שיש גם אתיופים וגם רוסים. יש פה תקיעות, המצב תקוע. לא עזבתי את קליש כי מהקואליציה אני יכולה לעשות יותר, כי אני מייצגת מגזר ולא רק עיקרון. כשאני עובדת עם ציבור, אני פועלת כדי שהגן לא ייסגר, שעמוד החשמל לא ייפול. המצב היום הוא כזה, שעינת יכולה להביא הצעות – אבל לא יכולה להבטיח שהן יעברו. רק מועצת השינוי, שהיא האופוזיציה שלה, יכולה. בינתיים, המצב שבו יש מועצת עיר לעומתית רק תוקע עוד ועוד פרויקטים ותוכניות. מועצת השינוי לא באה לפגוע. הבעיה היא שיש קצר בתקשורת ביניהם לבין עינת".

 

בסך הכל יש הרבה דברים שיכולים לחבר אותך למועצת השינוי.

“יש דברים שבהם אני מסכימה עם מועצת השינוי, כמו להגיש תקציב עם תוכניות עבודה, כמו הצורך בהשקעה בתרבות ובפסטיבלים. אני מאוד מסכימה שצריך. הציבור בחיפה לא יודע כמה הכל תקוע. יש כאן עיר שלמה שצריכה להתנהל ולעבוד, אבל אחרת".

 

האם יש אפליה מצד העירייה כלפי המגזר הערבי?

“בשכונות הערביות אין לילדים מה לעשות, אין פעילות לצעירים, ותנועות הנוער מאוד חלשות. תופעת הפשיעה, למשל, שמתפשטת בעיר התחתית ובבן גוריון – מבקשים לסגור את שדרות בן גוריון בסופי שבוע, מכיכר המגינים עד רחוב הגפן, כי הצעירים נוסעים שם מהר ועושים מרוצים, וזה מפחיד, וזה לא קורה. כל הזמן אני מבקשת".

 

איך הופכים את חיפה לעיר טובה יותר לתושבים שלה?

“מדאיג אותי שהעיר מתרוקנת. שאין פעילות. ברחוב החלוץ בהדר, 90 אחוז סגור, התריסים סגורים. בבן גוריון, בשעה 23:00 הכל סגור. במרכז הכרמל הכל נסגר. על רכס הכרמל היו חנויות מעצבים, והיום כמעט ואין. ‘חג החגים’, למשל – למה הוא מיוחד? כי כולם באים. העיר מקושטת כולה, אורות, אפילו נצרת לא היתה ככה. אירועים כאלה צריך לעשות כל הזמן, בשוטף – כריסמס מרקט, שווקים. עיר לא יכולה להיות קמצנית, ככל שתשקיעי כסף בפרסום ותרבות, תקבלי יותר. צריך להשקיע המון בחיפה כדי להחזיר אותה לכותרות, להתחיל מהדר, מהוואדי, עד העיר התחתית, ולסגור בחמישי-שישי את הרחוב ולעשות דוכנים של תכשיטים ובגדים, קעקועים ואמנות. גם הים – תראי! אין כלום בטיילת. אם שכחת לקחת מגבת או מצופים, אין איפה לקנות. היום כל מי שאני פוגשת שואל אותי, 'מה קורה לעיר שלנו, למה ההידרדרות?'. צריך לפתוח את העיר לעסקים, לעשות שווקים, פסטיבלים. אני רוצה לראות את העיר הזאת חוגגת".