הוועדה לקידום מתחמים מועדפים לבנייה למגורים (ותמ"ל) מקדמת בחודשים האחרונים בנייה מואצת באמצעות תכניות נרחבות והסכמי גג. הוועדה, היושבת בירושלים, אינה מתחשבת בגורמי תכנון מקומיים או עירוניים ואינה מתדיינת עם תושבי השכונות בהן מתבצעת הבנייה המואצת, בעיקר של בניינים רבי-קומות, מרכזי קניות ומגדלי יוקרה.

הפגנה של תושבי פתח תקווה נגד "תכניות הפיתוח" של העיר (צילום: מטה מאבק)

חוסר התחשבות בגורמים מקומיים

נציגים של ועדי פעולה מ-32 ערים שונות בארץ הקימו מטה מאבק בתכניות הבנייה הממשלתית. בין הערים: כפר סבא, אשדוד, אור יהודה, באר יעקב, בת-ים, חדרה, לוד, ירוחם, ראש העין, ירושלים, תל-אביב, נתניה, רמת-גן ועוד. יעל אלפסי, תושבת ראש העין ופעילה במטה המאבק, סיפרה בריאיון ל"דה מרקר": "תושבי ראש העין חיים בשכונות שאי-אפשר לצאת מהן בבוקר מרוב גודש. יש לנו תחנת רכבת שכדי להגיע אליה צריך מכונית, וברחובות השכונות ילד לא יכול ללכת לבית ספר […] לא מספיק לתכנן את בתי המגורים, צריך לחשוב על הסביבה שמחברת אותם זה לזה" (16.8).

שר האוצר כחלון, מנגד, רואה דווקא בחיוב את הקמתה של ועדת-על העוקפת את הוועדות המקומיות. בינת שוורץ, העומדת בראש מִנהל התכנון במשרד האוצר, התבטאה כך במסיבת עיתונאים בפברואר האחרון: "קודם, לוועדה המחוזית לא הייתה תחרות. עכשיו הם חייבים להתייעל, כי הם יודעים שאם הם לא יתפקדו כמו שצריך, התכניות יופנו לותמ"ל – והן לא רוצות להישאר ללא עבודה".

בשם התחרות שמקדם משרד האוצר בין ועדות מקומיות לוועדה ארצית, בטענה שזו תביא לייעול הבנייה בישראל, נזנחים האינטרסים והדרישות של התושבים, ובמיוחד המחשבה על הדורות הבאים. לעתים ראשי הערים מתנגדים לתכניות הבנייה המואצות של הותמ"ל. איציק ברוורמן, ראש עיריית פתח-תקווה, הדגיש בראיון לגל"צ (22.8) כי "להעמיס  על  נתיבי  התחבורה  הקיימים  עוד  אלפי  יחידות דיור זה טירוף". במקרים אחרים, כמו בתל-אביב או בהרצליה, התושבים טוענים לשיתוף פעולה מסוכן בין ראשי  הערים והוועדה הארצית, וחשים שנבחרי הציבור, המוניציפליים והארציים כאחת, בגדו בהם.

תושבים נגד מגדלים

במסגרת אותן תכניות, אושרה בניית 8 מגדלים בהרצליה. הנמוך שבהם בן 17 קומות; הגבוה – 67. תכנית זו נקראת "קריית שחקים", ובנוסף אליה אושרו עוד שתי תכניות: האחת – כ-1,600 יחידות דיור בשטח בו ממוקם שדה התעופה הרצליה, והשנייה – תכנית פינוי-בינוי של מכון טיהור השפכים בעיר והחלפתו במגדלים. תכנית אלה הן חלופה לתכנית אחרת, שכללה בניית שכונת מגורים בתוך מתחם אפולוניה על קרקע מזוהמת, תוך סירוב של הקבלנים והעירייה לבדוק את היקף זיהום הקרקע והמים במתחם. מאבקם של תושבי הרצליה בתכנית אפולוניה שנחל, ככל הנראה, הצלחה, מתחדש על רקע תכניות הבנייה החדשות, שגם הן אינן מציעות התחדשות עירונית ממשית, פתרונות למשבר התחבורתי וחלופות אקולוגיות.

בערים הגדולות צצו בעיות בעקבות גלי בנייה במסגרת תמ"א 38. חזי ויסוקי, ממובילי מטה המאבק בנתניה, סיפר בריאיון ל"דה מרקר": "בונים לנו כלובים עם ארבעה קירות, לא בונים סביבת מגורים. יש לתכנן רשת תחבורה המתאימה להולכי רגל ורוכבי אופניים, רחובות המתאימים לתחבורה ציבורית, שטחי תעסוקה ורחובות מסחריים" (16.8).

ביד אליהו, נערכה בשבוע שעבר (25.8) הפגנה נגד תכנית פינוי-בינוי ברחוב לה גוארדיה, הרחוב המרכזי של השכונה. התכנית טומנת בחובה הריסה של מבנים ותיקים והקמה של 4 בניינים חדשים בני 8 קומות, ובסך הכל 275 דירות. הבניינים מתוכננים להכיל גם מרכז מסחרי בקומת הכניסה, חניונים תת-קרקעיים ומחסנים.

תושבת השכונה וממובילות מטה המאבק, סטלה אבידן, מציינת בשיחה עם "זו הדרך": "השכונה אומרת כן להתחדשות עירונית, ולא לתכנית הדורסנית של עיריית ת"א ומשרד השיכון. תחבורה ציבורית אין בכלל, אבל אישורי בנייה כבר יש. אנו דורשים לעצור את התכניות הדורסניות שעיריית ת"א מקדמת ברחוב לה גוארדיה עד הצגת תסקירי חברה וסביבה ותכנון תכנית תחבורתית. מטרת עיריית ת"א היא אגירת נכסים מניבים לעצמה וקבלת היטלי השבחה".

בהפגנה, חולקו כרוזים הנושאים את שמה של השכונה, ומבשרים כי "נרצחה בשנות השבעים לחייה על-ידי שודדי קרקעות ששיתפו פעולה עם קברניטי העיר" ו"נקברה תחת גוש בטון מסחרי, פקוק, מזוהם, רועש, חשוך, צפוף ויקר".

י"ל

הרשימה מתפרסת בגיליון השבוע של 'זו הדרך'