יום הניצחון ה-75 על גרמניה הנאצית ושחרורה של יבשת אירופה, אותו אנו מציינים בתשיעי למאי, הוא מאורע משמעותי שכדאי לנצל בכדי לבחון את הגורמים והאירועים שקדמו ותרמו לו. המתקפה הנאצית והפאשיסטית על ברית המועצות ב-22 ליולי 1941 הייתה נקודת מפנה דרמטית בתולדות מלחמת העולם השנייה, והובילה לאיחוד שלל עמי ברית המועצות למאבק משותף למען חירות ארצותיהם, וכנגד ניסיונות השעבוד מבוססי תורת הגזע אותם איים הכיבוש הנאצי להחיל עליהם.

אולם הטלת כובד משקלו של הצבא האדום למערכה, והמאבק המשותף  במסגרת הקואליציה הגדולה, לא היו התוצאות היחידות של פתיחת "מבצע ברברוסה". מאבקם המשותף וההרואי של עמי הרפובליקות הסובייטיות עורר תקווה והשראה בקרב תנועות התנגדות אנטי פאשיסטיות בכל רחבי אירופה – ובמיוחד הגביר את המוטיבציה לפעילות פרטיזנית בקרב חברי המפלגות הקומוניסטיות השונות, אשר לקחו חלק מרכזי בתנועת ההתנגדות באירופה הכבושה. בנוסף, ידוע כי לגבורה הסובייטית הייתה השפעה על שינוי הלך הרוח גם בקרב היהודים בגטאות, בייחוד בקרב חברי המפלגות הקומוניסטיות, שבמקרים רבים יזמו או הובילו בהם את הוועדים האנטי-פאשיסטיים הרב מפלגתיים שדחפו למרד.

לא רק באירופה הכבושה עוררה עמידת הצבא האדום השראה ומוטיבציה. גם בארץ ישראל החלו להיווצר התארגנויות שביקשו להראות סולידריות עם עמי ברית המועצות הלוחמים באויב המשותף, ועל ידי כך לתרום חלק במאבק למיגור הנאציזם. במאי 1942 התאחדו ארגונים מקומיים לארגון כלל ארצי בשם "הליגה לניצחון למען רוסיה המועצתית במלחמתה נגד הפאשיזם", או כפי שנודעה בקצרה – "ליגה V". גוף זה, שפעל לקיים מגביות לציוד רפואי עבור הצבא האדום, ובהמשך לחץ לפתיחתה של חזית שנייה באירופה, היווה קואליציה רחבה של אישים ומפלגות: החל מהמפלגה הקומוניסטית ועד מפא"י. נוכח גודל השעה והאתגר הפאשיסטי, הצליחו הצדדים לפעול יחדיו לצורך הסיוע לעמים הסובייטיים והצבא האדום, ובהמשך קראו לפתיחת "חזית שנייה" נגד הצבא הגרמני.

מועד פתיחתה של חזית לחימה נוספת במערב אירופה, שתקל את הנטל על הצבא האדום, עמד במוקד המחלוקת בקרב הקואליציה האנטי נאצית בין בריה"מ, בריטניה וארה"ב, שספק אם הייתה נוצרת בנסיבות היסטוריות אחרות. בעוד בריה"מ הבינה כי כל עוד לא ימוגרו הנאציזם והפאשיזם באופן מוחלט לא יוכלו עמי העולם להנות מחירות – והטילה על הצבא האדום את האחריות להמשך המאבק עד תבוסת גרמניה ובעלות בריתה באופן טוטאלי – נמנעו שותפותיה, ובמיוחד ארה"ב, מלהפעיל את מלוא עוצמתן הצבאי במערכה על אדמת אירופה. משיכת הרגליים האמריקאית בנושא , לצד שיתוף הפעולה של תאגידים אמריקאיים עם גרמניה הנאצית עמוק לתוך המלחמה, ואמירות כמו זו של הסנאטור הארי טרומן ביולי 1941, לפיה האינטרס האמריקאי הוא הקזת דם הדדית של גרמניה ובריה"מ, תרמו לחוסר האמון של ברית המועצות בשותפתה, הגם שכנראה שלא בצדק: ככל שנחשפו סיפורי גבורתו של הצבא האדום והעמידה האזרחית האיתנה מצד הסובייטים, כך נטתה דעת הקהל האמריקאית לטובתם. לאחר הניצחון הסובייטי בקרב סטלינגרד , שהמפנה אותו הביא במלחמה סלל את הדרך לניצחון, פחת משקלה של שאלת החזית השנייה. אך העיכוב בפתיחתה הותיר את מירב נטל הלחימה והקורבנות על כתפי הצבא האדום ואזרחי בריה"מ, ששילמו את מחיר הדמים הכבד ביותר במלחמה. לא בכדי מצוין יום הניצחון על גרמניה הנאצית דווקא בתשיעי למאי, התאריך בו נכנס הסכם הכניעה לתוקפו בבריה"מ.

הציווי להכיר בקורבנם של לוחמי הצבא האדום ואזרחי הרפובליקות הסובייטיות לשעבר ובתרומתם המכריעה לניצחון על גרמניה הנאצית, תופס בשנים האחרונות מקום הולך וגובר בשיח ובציבוריות הישראלית, וזוכה אגב כך להכרה מוסדית, עליה יש לברך. אולם יש מקום להטיל ספק רב בלקחים ובמסקנות המופקים בישראל מאותו ניצחון. בשנים האחרונות אנו עדים לכך שהלקחים העיקריים אותה מפיקה ישראל הרשמית ממלחמת העולם השנייה הם מחד תחושת "עם לבדד ישכון", המחייבת מיליטריזציה מוגברת ובכלל זה המשך הכיבוש (זכר ל"חולשה הנוראה של עמנו בגלות", כהגדרת בנימין נתניהו בטקס יום השואה ב-2017, אמירה שהתעלמה מתרומתם של יהודים רבים למלחמה בנאציזם: במדי צבאות סדירים, פרטיזנים, מחתרות, שירותי ביון ועוד), ומנגד יצירת בריתות עם שלטונות ימין סמכותניים ולאומניים ברחבי העולם, שיעניקו למיליטריזציה ולכיבוש לגיטימציה פוליטית.

על כן, חובה על אלו הרוצים להציג אלטרנטיבה לאותם הלכי רוח לשוב ולעיין בלקחים, במסקנות, ובערכים  אותם ניתן ללמוד מהניסיון של ברית המועצות ,הצבא האדום, והוטרנים החיים בקרבנו בשעת ניצחונם על הנאצים. דווקא בתשיעי במאי, עלינו לזכור את חשיבותם ולשוב ולהתחייב למאבק טוטאלי בפאשיזם ובגזענות, ליצירת בריתות וקואליציות אנטי פאשיסטיות רחבות, למאבק משותף וסולידריות בין עמים, ולקריאה לחירות עמים – תוך התנגדות לשעבוד וכיבוש. אלו הלקחים שעלינו לעמוד עליהם ביום היסטורי זה.

אדם אלי

לצפייה בסרטון בשפה הרוסית (כתוביות בעברית ובערבית) שהפיקו המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) וברית הנוער הקומוניסטי (בנק"י) לכבוד יום הניצחון, לחצו כאן.

לצפייה בסרטון בשפה העברית (כתוביות בערבית), לחצו כאן.