תאגיד השידור "כאן" העלה באחרונה סדרה דוקומנטרית חדשה בשם "אויבים". הסדרה בת חמשת הפרקים כוללת ראיונות עם אנשי המודיעין הישראלי לשעבר לגבי "אויבים" ערבים ומוסלמים – חאפז אל-אסד, גמאל עבד אל-נאצר, אנואר סאדאת, אייתוללה חומייני, סדאם חוסיין ויאסר ערפאת.
הסדרה "אויבים" (ששמה אינו משתמע לשתי פנים) מגישה מחדש את הסיפורים המוכרים והאהובים על הממסד הביטחוני. במקום להציע נקודת מבט מרעננת על המזרח התיכון, מה שדורש אומץ והתמודדות עם תפיסות רווחות, בחרו יוצרי הסדרה לראיין אנשי מודיעין לשעבר. אלה נהנים מהילה ביטחוניסטית ומתמחים בשחזור הנרטיב הישראלי הקורבני, המוציא דברים מהקשרם ומשכיח את התוקפנות של ישראל כלפי שכנותיה.
לקבע דמות שלילית ועוינת
מאז האינתיפאדות הראשונה והשנייה התפרסמו כמה וכמה מחקרים על אודות ייצוג דמות הערבי בתקשורת העברית. דמות זו מוצגת כמעט תמיד כשלילית, עוינת ונחותה מבחינה מוסרית. כך מנחילה התקשורת לציבור הישראלי את דימוי האויב הערבי באופן שמזין את האפליה הממסדית כלפי הערבים בחברה הישראלית ואת ההתבדלות הישראלית מהעולם הערבי. זה דימוי "הג'ונגל", בעגה של אהוד ברק ושל בנימין נתניהו, מול הווילה הישראלית המתמגנת בלי סוף.
הפרק הראשון של הסדרה הציג את סיפור עלייתו של סדאם חוסיין לשלטון בעיראק. בפרק רואיינו גם אנשי מפלגת הבעת' לשעבר, שתיארו את האימה שסדאם הטיל עליהם ועל העם העיראקי. לאחר מכן הופיעה בתו של יהודי עיראקי שנתלה בכיכר תחריר בבגדאד באשמת ריגול ציוני. עם סיום החלק הראשון של הפרק, עברה הסדרה לראיין את האחראים להפצצת הכור הגרעיני בעיראק בצד מדענים צרפתיים שהיו מעורבים בבנייתו. המוסד מוצג במלוא תפארתו, והצלחתו לסכל את פרויקט הגרעין העיראקי וזו נחגגת כניצחון כחול לבן. קשה להתעלם מההקבלה לחרדה המטופחת כיום מפני הגרעין האיראני.
הפרק השני של הסדרה הוקדש למנהיג הלאומי הפלסטיני יאסר ערפאת. בפרק התעקשו אנשי מודיעין לשעבר לדבר על "דמותו המגוחכת של יאסר ערפאת", "כאיש שאינו מסוגל להרכיב נאום ואינו מסוגל להוביל את עמו למקום מבטחים", ובמקרה הטוב "אינו מרשים". אם כך, לא ברור מדוע כשלו סוכני המודיעין הישראלי שניסו שוב ושוב וללא הצלחה להתנקש באותו "טרוריסט בעל אלף נשמות".
העיתונאית ענת סרגוסטי ועורך "העולם הזה" המנוח, אורי אבנרי, סיפרו בפרק על המפגש החשאי עם ערפאת בעיר ביירות תחת המצור הישראלי. מיד לאחר ששבו מהפגישה נלקחו השניים לחקירה והועמדו למשפט, כי החוק קבע אז כי על ישראלים אסור להיפגש עם נציגי אש"ף. בפרק רואיין גם בנו של מרגל מוסד שהתברג בצמרת פת"ח בעיר פרנקפורט בגרמניה. לדבריו, אביו נטש את משפחתו, מת בגיל צעיר וסבל מחרדת-רדיפה (פרנויה) עד יום מותו.
אלמנתו של ערפאת, סוהא, סיפרה ממקום מושבה במלטה על ערפאת ועל דמותו. היא התעכבה על ההתאהבות בדמותו הכריזמטית ועל הקשיים שחוותה בנישואים לערפאת. הרגע התמוה ביותר בפרק היה כאשר סוהא אמרה כי מעולם לא הבינה את "השנאה התהומית בין הגנרל אריאל שרון", שהיה אחראי בין היתר לטבח במחנות הפליטים הפלסטיניים סברה ושתילה, לבין בעלה המנוח.
הדוד העשיר מדובאי
ממשלת נתניהו מנסה בימים אלה לבסס ברית בין נסיכויות הנפט במפרץ הפרסי לבין ישראל – לתועלת האינטרסים האימפריאליסטיים האמריקאיים ומול ונגד איראן. נתניהו מדבר מעל כל במה על "השלום ההיסטורי" שהוא מקדם ועל "החמוצים" בשמאל המתנגדים לשלום עם מדינות ערביות.
ניתן רק לדמיין את המהפך הצפוי בדימוי הערבי בתקשורת הישראלית: מ"ארכי-טרוריסט" ל"דוד העשיר והטוב מהמפרץ". סביר להניח שעוד ייכתבו מאמרים מלומדים בנושא. אבל בינתיים היה על תאגיד השידור הציבורי להעז לערער על הנרטיב הדומיננטי ולהציע לחברה הישראלית תמונה מפוכחת של המציאות במזרח התיכון במקום להסתכל במדינות הערביות ובמנהיגיהן רק דרך הכוונת.
זוהר אלון
