הפעיל חברתי וחוקר המרקסיסטי מייק דייוויס: על מגיפות, סופר-קפיטליזם ומאבקים

שריף עבד אל קודדוס מכתב העת המצרי "מדה מיסר" שוחח עם מייק דייוויס סופר, היסטוריון ופעיל חברתי ופוליטי אמריקאי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת קליפורניה ריברסייד ומחברם של למעלה מעשרים ספרים. להלן קטעים מהשיחה.

מדוע מתגלים זנים של שפעת לרוב בדרוםמזרח אסיה?

לנגיפים יש בתי גידול טבעיים: למשל, כמעט כל התפרצויות הכולרה מקורן במים החמים והרוויים בהפרשות צואתיות במפרץ בנגל. לנגיפים אחרים יש בתיגידול קבועים במשפחות בעלי חיים מסוימות: דבר במכרסמים, שפעת בעופות בר, קדחת צהובה בקופים וקורונה בעטלפים. השפעת למיניה מופיעה לרוב בדרום סין. מערכת החקלאות של דרום סין הייתה הפרודוקטיבית ביותר במשך אלפי שנים. אך שדות אורז מוצפימים מושכים עופות נודדים, שתכופות מעבירים זני שפעת חדשים לעופות ביתיים, שבתורם מדביקים חזירים בעל חיים שמערכת החיסון שלו דומה מאוד לשלנו. מעבר הווירוס מחזירים עלול להוביל להופעת נגיף היברידי קטלני, החודר גם לתאי הנשימה של בני האדם. התוצאה מגיפה כמו זו שהתפשטה בשנים 1919-1918.

מה הסיבה שנגיפים, כמו נגיף קורונה, גורמים לעתים קרובות להתפרצויות קטלניות?

וירוסים הם בעצם גנים טפיליים המשתלטים על המנגנונים הגנטיים של התאים אליהם הם פולשים כדי לשעתק את עצמם. לנגיפים המבוססים על דנ"א יש מנגנון מובנה שמבטיח שכפול מדויק, אך לווירוסים כמו הקורונה אין מנגנון כזה. זו הסיבה ששפעת מסוג A משתנה מדי שנה וממשיכה לתקוף בני אדם למרות זיהומים קודמים.

האם מגפת הקורונה הפתיעה?

דבר לא היה פחות מפתיע. התקרבות של מגיפה הייתה בראש מעייניהם של האפידמיולוגים מאז פרוץ הסארס בשנת 2003. בעקבות שפעת העופות (2005), פרסמה ממשלת ארה"ב אסטרטגיה לאומית, שכן נמצא כי מערכת הבריאות הציבורית האמריקאית לא הייתה מוכנה להתפרצות רחבת היקף. לאחר שפעת החזירים (2009), עודכנה האסטרטגיה, ובשנת 2017, שבוע לפני כניסתו של טראמפ לתפקיד, בדקו את תגובת הסוכנויות ובתי החולים הפדרליים למגיפה שמקורה בנגיפים שונים. כצפוי, לא עלה בידי המערכת למנוע בעוד מועד את ההתפרצויות או לשטח את העקומות. המערכת כשלה בניצול ההנדסה הגנטית ליצירת מאגר של אנטיוירוסים ושל חיסונים חדשים.

האם קיימת גלובליזציה קפיטליסטית מבחינה ביולוגית?

מערכת עולמית של הצבר הון הורסת את הגבולות המסורתיים בין מחלות של בעלי חיים לאלה של בני אדם; מגבירה את כוחם של המונופולים של יצרני התרופות; מפיצה פסולת מסרטנת; מסבסדת אוליגרכיה; מערערת ממשלות מתקדמות המחויבות לבריאות הציבור; מחסלת קהילות מסורתיות; והופכת את האוקיינוסים לביוב. פתרונות השוק מנציחים תנאים חברתיים שתיאר הסופר צ'רלס דיקנס בבריטניה של המאה ה-19, כמו גם את הגישה המוגבלת של בעלי הכנסה מועטה למים נקיים ולתברואה.

המשבר הנוכחי אכן מכריח את ההון להתמודד עם התמוטטות אפשרית של רשתות הייצור הגלובליות שלו ושל יכולתו להשיג בכל עת בחו"ל אספקה של עבודה ​​זולה יותר. יחד עם זאת פותח המשבר שווקים חשובים חדשים או מתרחבים לחיסונים, למערכות עיקור, לטכנולוגיית מעקב, למשלוח סחורה עד הבית ועוד. שילוב הסכנות וההזדמנויות יוביל לתיקון חלקי: מוצרים ונהלים חדשים יפחיתו את הסיכונים הבריאותיים התמידיים לפריצת מחלה. אך הגנות אלה יהיו מוגבלות כל עוד יישארו בשליטה של שווקים ושל משטרים לאומניים וסמכותיים או של המדינות העשירות ושל המעמדות העשירים. בתנאים אלה יעמיקו ההגנות את הפער בין בעלי המשאבים, שביכולתם למתן את ההשפעה של שינויי אקלים ומגיפות חדשות, לבין חסרי האמצעים.

האם מאפשרת המגפה התחדשות של הניאוליברליזם?

כמו במקרה של מלחמות, מיישמות ממשלות ואליטות שלטוניות מדיניות שנחשבה בעבר "קיצונית" על מנת לשמר את התמיכה בהן. במהלך שתי מלחמות העולם נעשו ויתורים גדולים למעמד הפועלים במדינות בעלות הברית, כולל הכרה בהתאגדות מקצועית ובמו"מ קיבוצי והרחבה של הזכות לבחור. הקפיטליזם הממלכתי של תקופת המלחמה הניב גם ניהול ישיר מצד המדינה או הצבא של מסילות רכבת ושירותים. למרות שהאופוזיציה נגד המלחמה דוכאה, השיגו העובדים בכל זאת תמורה להשתתפותם בייצור המלחמתי. כשהמלחמות נסתיימו, ניסו התאגידים לבטל את הוויתורים שעשו ולהפריט את תעשיות המלחמה, אולם האיגודים והשמאל נלחמו כדי לשמור על מה שהשיגו. זו הסיבה שב-1919 היה גל השביתות הגדול בהיסטוריה.

המצב כיום דומה. בצד מדיניות דיכוי, ממשלות מבוהלות מאשרות גם צעדים מתקדמים כמו, למשל, הלאמת בתי חולים באירלנד ושמירה זמנית על גובה ההכנסה בארצותהברית. ההון הגדול ומפלגות הימין נאבקים לבסס סדר יום קפיטליסטי בתוך המשבר, ואילו השמאל בוחן הזדמנות לרפורמות קבועות כמו שירותי בריאות לכל. אולם התופעה החשובה ביותר היא הופעתו מחדש של מעמד פועלים שרכש תודעה היסטורית. אני מתייחס לקואליציה הרחבה של עובדי שירותי הבריאות המאורגנים בארצותהברית, בהובלת איגוד האחיות, עליה ניתן לסמוך שתמלא תפקיד מוביל משמעותי יותר במאבקי המחר למען זכויות חברתיות בסיסיות. על הכוחות המתקדמים להקנות לסולידריות עם המטפלים בחזית, עם צוותי הרפואה, עדיפותם המידית.

תרגום: אבישי ארליך

הריאיון עומד להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב