מועדון הכדורגל הפועל ירושלים הוקם בשנת 1926. בראשית דרכו ייצג המועדון את הממסד המפא"יניקי, כמו שאר אגודות הפועל ברחבי הארץ. מגרשה הביתי של הפועל ירושלים היה ממוקם בשכונת קטמון, שתושביה הערבים גורשו ב-1948 ורכושם נגזל. בהמשך נמכר המגרש, והקבוצה עברה לשחק במגרש ימק"א ומאוחר יותר – באצטדיון טדי במלחה. בשנות ה-90 רכש את הקבוצה קבלן בשם יוסי סאסי, שפגע מאוד באוהדים ודרדר את הקבוצה. במחזור הפתיחה של הליגה "שכח" סאסי לשכור חברת אבטחה שתפתח את שערי האצטדיון. האוהדים נשארו מחוץ למשחק, והבינו שעליהם לעשות משהו כדי להציל את הקבוצה.
כך התחילה ההתארגנות של האוהדים בניסיון לרכוש את הקבוצה מידי סאסי, והוקמה עמותה להצלת הפועל ירושלים ולהחזרתה לידי האוהדים. העמותה כשלה אמנם ברכישת הקבוצה מידי הקבלן, אך יצרה שיתוף פעולה עם קבוצת הפועל מבשרת ציון–אבו גוש. כיוון שהשם "הפועל ירושלים" היה שייך לבעלים, אימצה העמותה לעצמה את השם "הפועל קטמון", על שם המגרש המיתולוגי בשכונה זו. כך החלה הפועל קטמון את דרכה בליגה א' דרום בשנת 2007. אז עוד הייתה העמותה מעין נותנת–חסות לקבוצה ממבשרת, ולא קבוצה בבעלות מלאה של האוהדים.
ב-2008 הוקמה הקבוצה מחדש במסגרת ליגה ג׳ בשם "הפועל קטמון ירושלים". מאז ועד היום משלמים חברי העמותה דמי חבר, מקבלים מנוי למשחקי הבית ורשאים להשתתף בהצבעות בנוגעות בהחלטות בדבר התנהלות המועדון. באותה שנה נוצר בירושלים מצב חדש, כאשר משחקות בעיר שתי "הפועל ירושלים". רובם המכריע של האוהדים עבר להפועל קטמון, וחלק קטן מהאוהדים המשיך להגיע למשחקי הקבוצה שבבעלות הקבלן.
למועדון הפועל קטמון היה חשוב, עוד בראשית דרכו, להשקיע בפעילות חברתית–קהילתית. אחת מפעילויות אלה היא הפרויקט "ליגת השכונות", במסגרתו משחקים מאות ילדות וילדים יהודים וערבים מרחבי העיר ונפגשים לטורניר משותף פעם בחודש. את הקבוצה מלווים בכל משחק חברי הארגון "בריגדה מלחה", הדואגים להגיע עם אביזרי עידוד ופעמים רבות גם מביעים את דעותיהם האנטי–גזעניות והאנטי–קפיטליסטיות על שלטים ובאנרים, אותם הם מניפים בזמן המשחק. ביציע ברור מאוד שיש מקום לכולם ואין מקום לגזענות ולהומופוביה. אוהדי הקבוצה נאבקים בהומופוביה ומשתתפים במצעדי הגאווה בעיר, וקבוצת הנערות של המועדון נקראת על שם שירה בנקי – הנערה שנרצחה במצעד של 2015.
המועדון מקדם גם ערכים סוציאליסטיים באמצעות פעילות ציבורית, כגון יצירת ציור קיר ענק בעיר וקיום טורניר כדורגל בהשתתפות פליטים אפריקאים ממתקן חולות. אוהדי הקבוצה מוציאים לאור עיתון בשם "היציע האדום" המתאפיין בקו פוליטי שמאלי. פעמים רבות סופגים מפיצי העיתון ביקורת על התעקשותם להכניס פוליטיקה ליציע.
בזמן שאוהדי הפועל קטמון ירושלים ביססו את קבוצתם וסייעו לה לעלות לליגה השנייה, הקבלן סאסי המשיך לדרדר את הקבוצה שבבעלותו, ובסופו של דבר הוביל להפסקת פעילותה. מאז הקמתה של הפועל קטמון, תמיד היו אוהדים שרצו לשנות את שם הקבוצה להפועל ירושלים, וכעת משנעשה הדבר אפשרי – נערכה הצבעה בין אוהדי הקבוצה. הבחירה הייתה בין שלוש אפשרויות: הראשונה הייתה שינוי השם והסמל של הקבוצה להפועל ירושלים, בתוספת הכיתוב "מועדון אוהדים"; השנייה הייתה השארת המילה "קטמון" בשם ובסמל; ואילו האפשרות השלישית הייתה לשמור על השם ועל הסמל ללא כל שינוי.
אוהדי הפועל בחרו ברוב גדול באפשרות הראשונה, כלומר בשינוי השם להפועל ירושלים – כ-78% מהאוהדים בחרו באפשרות זו. להצבעה קדם שיח ממושך בין האוהדים, שהתקיים ב"שולחנות עגולים" באפליקציית זום. אוהדים ניסו לשכנע זה את זו, ומרכז ירושלים התמלא בכתובות גרפיטי הקוראות להצביע בעד שינוי השם. כך חזרה הפועל ירושלים לידי האוהדים, ואין בכוונתם לוותר עליה לעולם. יאללה הפועל ירושלים!
נבו הס
