הסתדרות עובדי המדינה פרסמה בשבוע שעבר (7.7) הודעה, לפיה "הסתדרות עובדי המדינה על כל יחידותיה, למעט בתי החולים, תחל החל ממחר בבוקר בעיצומים. במסגרת העיצומים לא תפעלנה כל היחידות לקבלת קהל בשירות המדינה, כגון: בבתי המשפט, משרדי הממשלה, רשות המיסים, וכל מעברי הגבול, למעט נתב"ג. העילות המרכזיות לצעדים הארגוניים: הפרות חוזרות ונשנות של ההסכמים הקיבוציים, אי-פתרון בעיית עובדי כתף-אל-כתף ועובדי הקבלן, וסגירת יחידות ממשלתיות כמו רשות השידור והטלוויזיה החינוכית, תוך התנהלות חד-צדדית".
נמל אשדוד: "בטיחות קודמת לכל" (צילום: ויקיפדיה)
כעבור מספר דקות, פורסמה הודעה נוספת בזו הלשון: "נוכחהמצב הביטחוני, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, בתיאום עם יו"ר הסתדרותעובדי המדינה אריאל יעקובי, הנחה את הסתדרות עובדי המדינה להשהות את כלל הצעדים הארגוניים שתוכננו למחר, ולבטל את העיצומים הצפויים. לאור הוראתו של ניסנקורן, כלהיחידות לקבלת קהל בשירות המדינה יפעלו מחר כרגיל". גישה דומה נקטו כעבור יומיים ראשי ההסתדרות, לאחר שעובדי נמל אשדוד – נוכח התקפות הטילים על הנמל וצמצום מימדי העבודה (האוניות הופנו לנמל חיפה) – החלו לשוב לבתיהם בהוראת הוועד. "הנחיתי בכלהמקומות בהם קיימים צעדים ארגוניים וסכסוכים, להימנע ככל האפשר בעת זו ולפעוללהרגעת הרוחות. זו העת לסולידריות", אמר היו"ר ניסנקורן, והוסיף כי עובדי הנמל חייבים לשוב לעבודתם – גם במחיר חייהם.
יצוין שאותה "סולידריות" שמגלה ניסנקורן איננה נחלתה של ממשלת הימין. ההסתדרות הפסיקה את המערכה נגד הפגיעה בחבריה בשירות הציבורי, ובכלל זה את המערכה נגד סגירת רשות השידור, אבל בדיוק באותם ימים ובמהירות הבזק, הושלמו ההכנות לקריאה שנייה ושלישית של חוק "תאגיד השידור הציבורי החדש", בוועדה המיוחדת שהוקמה עבורו בראשות ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד). הלחץ שהפעיל שר התקשורת גלעד ארדן (ליכוד) נשא פרי, ורשות השידור אמורה להיסגר עד סוף השנה, תוך פיטורי 2,000 עובדיה. כעבור יממה נמסר כי שר הכלכלה, נפתלי בנט, אישר שורת צעדים "במטרה לסייע לעסקים ולתעשיינים". לטענת המעסיקים, היעדרות העובדים בעקבות המתקפה הרצחנית על רצועת עזה "פוגעת בפעילות קווי היצור, הפיתוח והעמידה בדרישות הלקוחות בענפים השונים,מקשה על מתן שירות ואספקתו, ומקשה על המעסיקים לעמוד בהוראות חוק שעות עבודהומנוחה, עקב הצורך בהרחבת היקף הפעילות לעובדים המתמעטים".
בעקבות דרישת המעסיקים החליט בנט לאשר "שני צעדים משלימים וראשוניים, הנדרשים על מנת להקל על צרכי הכלכלה והמשק": הרחבת העסקת עובדים בתפקידי אבטחה, ומתן היתר להעסקה בשעות נוספות מעבר למותר בחוק.ממשרד הכלכלה נמסר כי "לאור המחסור במאבטחים, ולאחר פניות מחברות שמירה רבות וכן מצד 'ארגוןחברות השמירה בישראל', אישר בנט, בתיאום עם יו"ר ההסתדרות, להעסיק מאבטחים למשך עד 14 שעות ביום (במקום 12 השעות שניתןכיום להעסיקם) במשך שישה ימים בשבוע, וזאת על מנת לאפשר לחברות האבטחה לעמודבמשימות הנדרשות". כמו כן, בהתאם לפנייתהשר, מינהל ההסדרה ואכיפתחוקיעבודהבמשרד הכלכלה הודיע כי מעסיקים יוכלו לפנות בבקשות לקבלת "היתריםמיוחדים" להעסקה בשעות נוספות מעבר למה שנקבע בחוק.
"כיוון שלא ניתנה הנחיה מטעם פיקוד העורף שלא להגיע לעבודה, עליךלהתייצב במפעל. במקרה שבו יוכרז מצב מיוחד וכשפיקוד העורף ייתן הנחיותשימנעו את ההגעה לעבודה באזור מגוריך – אתה רשאי שלא להגיע למפעל, ובמקרהכזה המעסיק לא יוכל לאלץ אותך לעשות זאת. לכאורה, אינך זכאי לקבל שכר עבורימי ההיעדרות האלה, אבל ניסיון העבר מלמד שההסתדרות והמעסיקים חתמו עלהסכמים שהבטיחו תשלום שכר מלא" – כך הסביר היועץ המשפטי של ההסתדרות, עו"ד יחיאל שמיר, לאחד מבין מאות העובדים שהתקשרו להסתדרות בשבוע שעבר.
אך "מצב מיוחד" טרם הוכרז, וכעת המשק עדיין ב-"שגרת חירום". זו הגדרה מלאת סתירות, ההופכת את החירום לשגרה של ניצול יתר ואת העובדים וחייהם לכלי משחק בידי מעסיקים תאבי הבצע. יצוין, כי שיגרת החירום לא עשתה רושם על ההסתדרות הרפואית, שהכריזה בשבוע שעבר על סכסוך עבודה. זאת, בלחצם של הרופאים עובדי המדינה, שהם גם חברי ההסתדרות הכללית".
