הליכוד תרחיב את פעילות המצלמות בקלפיות בחברה הערבית. כך מסר אמש (שני) הכתב עקיבא נוביק במהדרות החדשות בערוץ 13. המפלגה הגדילה את התקציב במאות אלפי שקלים, וזה יעמוד על למעלה משני מיליון שקלים. הרחבת התקציב תאפשר העסקה של יותר "משקיפים", שישובצו ב-400 קלפיות והפעם יפעלו בזוגות ולא ביחידים – באופן שיקשה למנוע מהם לצלם.
כעת מבקשים במפלגה מהמשטרה לאבטח את המשקיפים. בימים הקרובים יפגשו נציגי המפלגה את ראש ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, ויבקשו ממנו מכתב בו יפורט בדיוק מה מותר ומה אסור לפעילים לעשות בקלפיות, כך שאם יתפסו – יהיה להם אישור לפעולתם מהשופט. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר "לא מתלהב לשתף פעולה עם הבקשה", מסר הכתב.
שבועות לאחר הבחירות פורסם בחדשות 13 כי ראש הממשלה בנימין נתניהו עומד מאחורי הצבת המצלמות הנסתרות בקלפיות ביישובים ערביים, כאשר המיזם עלה מיליון שקלים וחצי. על פי מסמכים פנימיים שהגיעו לידי חדשות 13, הנפרסים על 40 עמודים של מצגת, עוד בישיבת המטה הראשונה לקראת הבחירות לכנסת ה-21, ראש הממשלה טען כי ייקח חסות על המיזם, שארגן משרד יחסי הציבור "קייזלר ענבר".
יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה (חד"ש) הגיב לחשיפה בחדשות 13 ואמר ש"הליכוד החליט להקציב שני מיליון שקל בקלפיות של האזרחים הערבים. הליכוד יודע שאם 65% אחוז מהאזרחים הערבים יצאו להצביע שולחים את נתניהו, ארדן וסמוטריץ׳ לאופוזיציה". "הקמנו את הרשימה המשותפת והציבור יעמוד מאחורינו", הדגיש.
המבצע של הליכוד בבחירות האחרונות כלל 1,200 מצלמות ומכשירי הקלטה בקלפיות, 40 רכזי אשכולות בכל הארץ, 19 צוותי כוח עזרי ביטחוני – כלומר מאבטחים למקרה שיתקפו את הצלם, ולא פחות מ-33 ימי הדרכה והכנה לצוותים. נוסף לכך, מונו חמישה מפקדי חטיבה למבצע, שכל אחד מהם היה אחראי על תשעה רכזים, וכל רכז אחראי על 30 נציגי קלפי. שר העלייה והקליטה, הגנרל יואב גלנט, היה האחראי בשטח על המבצע.
יצוין שמרכז עדאלה דורש לאסור על הצבת מצלמות בקלפיות בבחירות הקרובות שיתקיימו ב-17 בספטמבר. החלטת השופט מלצר מיום הבחירות הקודמות נגד הצבת מצלמות בידי נציגי הליכוד בקלפיות ביישובים ערביים, אינה מבטיחה שהמעשים לא יישנו ועדאלה פנה מחדש ליועץ המשפטי ולרשויות האכיפה כדי שיפתחו חקירה פלילית, לאחר שלא נענו פניותיו מחודש אפריל.
עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, פנה פעמיים בעבר ליועץ המשפטי לממשלה ולמשטרה בדרישה לחקור את המקרה. בפנייה זו הצביע עדאלה כי המעשה מהווה חשד ממשי להפרת סעיף 119 לחוק הבחירות, האוסר על הפרעה לסדר התקין של הבחירות ועל ניסיון למנוע מבוחר להצביע.
בהיעדר חקירה פלילית בגין המעשים, ובהתייחס לכך שהנחיות הכוללניות שניתנו ביום הבחירות מאפשרת חזרה עליהם, פנה מרכז עדאלה שוב בשבוע שבער אל השופט מלצר. בפניה שהוגשה באמצעות עו"ד סאוסן זהר, הדגיש מרכז עדאלה כי לא זו בלבד שהצבת מצלמות בקלפיות היוותה אמצעי הפרעה והרתעה שפגע קשות במימוש זכות הבחירה, אלא שהיא גם מהווה תיוג אתני וגזעני המחייב התערבות ועדת הבחירות המרכזית.
יצוין שבשנת 2013 התייחס יו"ר הועדה דאז, השופט אליקים רובינשטיין, אל הוצאת חבר ועדת קלפי מתפקידו משום שצילם את כל הבאים להצביע ללא רשות. רובינשטיין קבע שהוצאתו נעשתה בצדק. עו"ד זהר, שהעבירה את שתי הפניות מסרה: "הצבת המצלמות הנסתרות בבחירות הקודמות לכנסת איפשרה תיוג אתני נגד המצביעים הערבים. התרת הצבתם על-ידי ועדת הבחירות ואי פתיחה בחקירה פלילית למרות פניותינו, מאפשרת נרמול הדמוניזציה של החברה הערבית גם על-ידי וועדת הבחירות ומערכות אכיפת החוק, וזאת למרות שהיה ברור שהצבת המצלמות היוותה הפרעה למהלך הבחירות. המחדל של הרשויות בהקשר זה, משמעו מתן לגיטימציה על ידם לפעולות גזעניות במסגרת פעילות חברי ועדות הקלפי והתרת פגיעה בזכות החוקתית לבחור של ציבור הבוחרים ביישובים הערביים."
