הנשים הן נוכחות-נפקדות בדו"ח העוני שפרסם המוסד לביטוח לאומי

"איפה הן, הבחורות ההן, עם הקוקו והסרפן, עם הטורייה והשברייה. למה כבר לא רואים אותן?", שר לעייפה יהורם גאון. "איפה הנשים?", שאלתי גם אני בעקבות קריאת דו"ח העוני השנתי של המוסד לביטוח לאומי, שפורסם בשבוע שעבר (29.12).

עובדת בתל-אביב. אחת התמונות הזוכות במרתון צילום האדם העובד שנערך בחודש שעבר (צילום: ניר קידר)

 

מקריאת הדו"ח המלא למדתי הרבה. בין היתר, שלפי ההערכות גדל אי-השוויון בהכנסות בישראל ב-2021 בשיעור של 3.3%  לעומת  2020.  לפי  הדו"ח,  ב-2020  נרשמה  ירידה קלה באי-השוויון בהכנסות, כתוצאה מהסיוע הממשלתי במהלך משבר הקורונה.

ממדי העוני ב-2021 גבוהים יותר מלפני פרוץ מגפת הקורונה: 22.7% מאזרחי ישראל חיים בעוני. בביטוח הלאומי מסבירים את העלייה בשיעורי העוני בהסרת רוב רשתות הביטחון למשבר הקורונה ביולי האחרון, ומדגישים שהתערבות הממשלה דרך הקצבאות והמענקים בתגובה למשבר מנעה עלייה בהיקפי העוני בשנים 2019 ו-2020.

 

כמעט 2 מיליון עניים

מספר הנפשות העניות בשנת 2020 עמד על כ-1.9 מיליון אנשים, שהם כ-21% מהאוכלוסייה. מדובר בירידה ביחס לשנת 2019. גם בקרב ילדי ישראל חלה ירידה, כשבשנת 2020 היו כ-864 אלף משפחות עניות, לעומת כ-867 אלף בשנת 2019. אצל הקשישים חלה ירידה משמעותית במיוחד: בשנת 2019 היו כ-179 אלף אזרחים ותיקים עניים (16% מאוכלוסיית הקשישים), ובשנת 2020 עמד מספרם על 158 אלף (13.5%). שיעור הילדים החיים בעוני ירד מ-29% ל-28% ב-2020, וב-2021 עלה ל-31%. ומהו שיעור נשים? אין לדעת.

הנתון המשמעותי היחידי בדו"ח (33 עמודים) העוסק בנשים מתייחס לתחולת העוני בקרב משפחות בעמוד 14, ומופיע תחת הכותרת "עוני לפי הכנסה כלכלית". ב-2019, בטרם פרץ משבר הקורונה ולפני תשלום הקצבאות, 32% מהמשפחות בראשון עומד גבר היו עניות. לעומת זאת, 48% מהמשפחות בראשן עומדת אישה היו עניות. זאת בדומה לאוכלוסייה הערבית, בה מחצית המשפחות הן עניות.

 

ממשלת בנט לא נאבקת בעוני

ביום בו פורסם דו"ח העוני, פורסם הדו"ח של מרכז טאוב. ממנו עולה כי אין לממשלת הימין של בנט כל מדיניות להתמודדות עם העוני ואי-השוויון הגוברים בישראל. הדו״ח נכתב בידי פרופ׳ ג׳וני גל ושביט מדהלה.

"היעדרה של מדיניות כוללת להתמודדות עם עוני ועם אי-שוויון, ואף נסיגה לאחור בהבטחת רווחתן של משפחות עם ילדים ניכרת מאוד", כותבים חוקרי הדו״ח, "דבר שעלול לגרור גידול בתחולת העוני, באי-שוויון ובמצוקה בקרב קבוצות מודרות בחברה הישראלית".

לפי החוקרים עלולה מדיניות הממשלה הנוכחית להחמיר את מצבם של הישראלים החיים בעוני. מצד אחד ממשיכה הממשלה מהלכים שהחלו לפני משבר הקורונה, כמו יישום ההסכם עם ארגוני הנכים והעלאת קצבאות השלמת הכנסה לאזרחים וותיקים שאין להם מקורות הכנסה נוספים. מצד שני, המדיניות המתוכננת עלולה להחמיר את מצבן של משפחות עם ילדים ולהגדיל את מספר העניים בישראל. הקשחת תנאי הזכאות בתוכנית דמי אבטלה והיעדר טיפול במגבלות תוכנית הבטחת ההכנסה, יגדילו את העוני. כמו כן, השוואה בין ישראל למדינות הקפיטליסטיות המתקדמות חושפת שהיקף ההוצאה של מערכת הרווחה המקומית היא נמוכה.

 

ממליצים להעלות את הקצבאות

על פי הדו"ח של הביטוח הלאומי, קו העוני הבסיסי בישראל עמד בשנת 2020 על 2,811 שקל בחודש. קווי העוני לפי גודל משפחה לשנת 2020 מלמדים שמשפחה של יחיד זקוקה לפי החישוב ל-3,514 שקל בחודש כדי להימצא מעל לקו העוני, בעוד שמשפחה של זוג עם ילד או אם עצמאית עם שני ילדים זקוקה להכנסה של 7,450 שקל לחודש. משפחה של זוג עם שני ילדים יזדקקו לסכום של 8,996 שקל כדי להימצא מעל לקו העוני.

בביטוח הלאומי מדגישים שללא התערבות הממשלה הייתה תחולת העוני של משפחות עולה בשנה הראשונה של משבר הקורונה מ-36.7% ל-40.8%. תחולת העוני של נפשות הייתה עולה מ-32.2% ל-36.3%, ושל ילדים מ-36.5% ל-40.9%. לפיכך ממליץ הביטוח הלאומי להעלות את הקצבאות המשמשות רשת ביטחון אחרונה למשפחות מעוטות הכנסה או משפחות שנקלעו למצוקה כלכלית זמנית: הבטחת הכנסה, קצבת זקנה ודמי אבטלה. לפי הדו"ח, לקצבאות אלו הייתה התרומה המשמעותית ביותר לחילוץ משפחות מעוני.

אז איפה הנשים? רמז ניתן לקבל ממדד אי-השוויון המגדרי בישראל שפרסם בשבוע שעבר מכון ון ליר בירושלים. הדו"ח מראה כי פערי השכר בין נשים לגברים גבוהים. בין היתר, 40% מהנשים השכירות מרוויחות מתחת לשכר המינימום, בהשוואה ל-27% מהגברים. בגילאי 65 ומעלה הפערים גדלים: גברים מועסקים בהיקף גבוה יותר, משתכרים יותר – משכר ומפנסיה – ובריאותם טובה יותר. "בגיל המבוגר נשים מרוויחות 49 אגורות לכל שקל שגברים מרוויחים, בעוד שבכלל האוכלוסייה נשים מרוויחות 88 אגורות לכל שקל של גברים", קובע הדו"ח.

ריקה הלוי