לפי הדו"חות האחרונים של המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם השוכן בירושלים המזרחית הכבושה, בפברואר נרשם גידול של 88.5% במספר הנדבקים הפעילים בקורונה בשטחים הפלסטיניים הכבושים – 29,340 פלסטינים נוספים נמצאו חיוביים לנגיף בבדיקות. המספר המצטבר של הנדבקים הוא 208 אלף, כאשר 189 אלף מתוכם החלימו מהנגיף. מספר המטופלים ביחידות הטיפול הנמרץ גדל מ־57 בסוף ינואר ל־117 בפברואר.

בתחילת פברואר ביצע משרד הבריאות הפלסטיני, בשיתוף פעולה עם ארגונים שותפים ובתמיכת ארגון הבריאות העולמי, סקר שנועד לאמוד את שכיחות הקורונה בגדה המערבית ובעזה. על סמך הממצאים הראשוניים מוערך כי כ־40% מהאוכלוסייה נמצאו חיוביים בבדיקות לגילוי נוגדנים הקשורים בקורונה.

רופא בפעולת הסברה על נגיף הקורונה ברצועת עזה (צילום: האו"ם)

על ההשפעה הכלכלית-חברתית של מגפת הקורונה על החברה הפלסטינית נכתב בדו"ח: "שנת 2020 הייתה שנה של מכשולים ונסיגה עבור הפלסטינים, מוסדותיהם וכלכלתם, זאת בשל מגפת הקורונה ומשבר כספי חסר תקדים." בשנת 2020 התכווץ המשק הפלסטיני בשיעור של בין 10% ל־12%, והמדדים מצביעים על זינוק חד בשיעורי העוני וחוסר הביטחון התזונתי, על עלייה באלימות מבוססת המגדר ועל ירידה בהישגים הלימודיים. מחברי הדו"ח מעלים את האפשרות כי "לאירועים המצערים של 2020 תיוודע השפעה מעצבת שלילית על תוואי הפיתוח הפלסטיני העתידי לשנים נוספות רבות."

מבצע החיסון בקושי החל

המשלוח הראשון של חיסונים לרצועת עזה – אלפיים מנות של החיסון הרוסי ספוטניק – הגיע ב־17 בפברואר; 20 אלף מנות נוספות של ספוטניק סופקו ב־21 בפברואר כתרומה מאיחוד האמירויות. מסע החיסונים בעזה החל ב־22 בפברואר, והוא מתמקד בשלב זה רק בעובדי רפואה בקו הראשון.

הרשות הפלסטינית זכאית לקבל חיסוני קורונה שיירכשו במימון תורמים עבור עד 20% מאוכלוסייתה באמצעות הברית הגלובלית לחיסונים (COVAX). הרשות הגישה בקשה למנות נוספות שיכסו 40% נוספים מהאוכלוסייה על בסיס מימון עצמי. לדברי הבנק העולמי, לחיסון 60% מהפלסטינים יידרשו כ־55 מיליון דולר, סכום שכיום חסרים 30 מיליון דולר להשלמתו.

ב־8 במארס החלה ממשלת ישראל ביישום תוכניתה לחיסון יותר מ־120 אלף פלסטינים ללא תושבות ישראלית המועסקים בישראל או בהתנחלויות. התוכנית מיושמת במעברי גבול ובאזורי תעשייה ברחבי הגדה המערבית. ארגוני רפואה וזכויות אדם ישראליים, פלסטיניים ובינלאומיים, וכן בכירים במערכת הבריאות הישראלית, קראו לרשויות הישראליות להבטיח שחיסונים יינתנו באופן שווה והוגן לפלסטינים שתחת כיבוש בגדה המערבית ובעזה.

חובה מוסרית לחסן

מעט החיסונים האמורים להגיע לרשות הפלסטינית מישראל ומרוסיה אינם הולמים את צרכי התושבים, ויש להגדיל את כמותם. בין הים התיכון לנהר הירדן חיים כיום כמעט 14 מיליון אנשים, ועל ישראל לדאוג לחיסון לכולם. אך מנגנון הריבוד של המשטר בישראל מחלק את האוכלוסייה לקבוצות הנהנות מזכויות שונות – לרבות הזכות לבריאות ולחיים, כפי שמשתקף בנושא החיסונים.

למעלה מ-50% מאזרחי ישראל כבר קיבלו את החיסון הראשון לנגיף הקורונה, ושני שלישים מהם קיבלו את החיסון השני (נכון לסוף פברואר). אך בצעד פסול מעיקרו החליט ראש הממשלה נתניהו לסחור בחיסוני הקורונה העודפים שהגיעו לישראל, ולהעבירם לבעלי בריתו במדינות רחוקות כמו גואטמלה עבור אתנן פוליטי ויחסי ציבור. לפי החוק הבינ"ל והמוסר הבסיסי, על ישראל לחסן את כלל התושבים הפלסטיניים הנמצאים תחת שליטתה; אלה הנתונים למצור ברצועת עזה ואלה שתחת כיבוש ישיר בגדה המערבית. חיסונם הוא גם אינטרס ישראלי מובהק: הנגיף אינו מכיר בגבולות, וכולנו רקמה אפידמולוגית אחת. כדי לממש תביעה חיונית זו דרוש לחץ פוליטי על ממשלת ישראל – פנים-ישראל כמו גם בינלאומי.

זוהר אלון