מצביעי הרשימה המשותפת נפגעו כלכלית ממשבר הקורונה יותר ממצביעי מפלגות אחרות. כך עולה מסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה ושממצאיו פורסמו בחלקם במוסף הכלכלי "דה מרקר" בשבוע שעבר.

מהסקר עולה כי רק כרבע ממצביעי המשותפת לא נפגעו כלכלית מהנגיף, ואילו 30% איבדו כרבע משכרם ומהכנסותיהם; הכנסותיהם של 27% נפגעו יותר מכך, ו-15% פוטרו, הוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) או נאלצו לסגור את עסקיהם. בסך הכל נפגעו כ-73% ממצביעי המשותפת מבחינה כלכלית בשנת הקורונה.

בקצה השני של החברה בישראל, במפלגת ימינה של נפתלי בנט, התמונה ממש הפוכה: כ-70% כלל לא נפגעו, ורק 15% הוצאו לחל"ת, פוטרו או סגרו את עסקיהם. יצוין שלפי הסקר כמחצית ממצביעי הליכוד, ישראל ביתנו, תקווה חדשה, ש"ס, העבודה ומרצ – לא נפגעו במהלך אחד המשברים הכלכליים והחברתיים החמורים בתולדות מדינת ישראל.

עוד עולה מהסקר, כי הכנסתם של כשני שלישים ממצביעי המשותפת נמוכה מ-8,000 שקל בחודש. אצל 24% ממצביעי המשותפת ההכנסה קרובה לסכום זה, ורק 13% מהם נהנים מהכנסה גבוהה יותר. בקרב מצביעי הליכוד, שיעור המשתכרים שכר נמוך מ-8 אלף שקל הוא 53%, אך 22% משתכרים יותר.

השכירים המשתכרים פחות מ-8 אלפים שקל הם כשליש ממצביעי ישראל ביתנו, מרצ, העבודה ויש עתיד. כאשר  השיעור הגבוה ביותר של המשתכרים מעל 8 אלף שקל שקל נרשם בימינה (36%), ישראל ביתנו (34%), מרצ (42%) והעבודה (42%). ליש עתיד מספר המצביעים הגבוה ביותר של משתכרים שכר גבוה: 44 אחוז.

את הסקר ערכו ד"ר אור ענבי, חוקר במרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, ופרופ' תמר הרמן, מנהלת אקדמית של מרכז ויטרבי ועמיתה בכירה במכון. הסקר נערך בתחילת פברואר באינטרנט ובטלפון, והקיף 776 נשאלים המהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה בישראל בגיל 18 ומעלה.

"נתוני סקר זה, וסקרים נוספים מראים כי למרות הציפייה לתהליך של 'הענשת' הדרגים הפוליטיים האחראים למשבר, מידת הפגיעה הכלכלית בעקבות משבר הקורונה משפיעה באופן שולי בלבד על ההעדפות האלקטורליות של הציבור הישראלי", אמרה פרופ' תמר הרמן. "ההעדפות האלה נקבעות בראש ובראשונה על פי תחושת ההשתייכות הראשונית לאחד המחנות הפוליטיים ימין, מרכז ושמאל, או לפי לאום. הקיבעון הזה היה נכון בעבר והוא נכון גם כיום, חרף המשבר הכלכלי החמור שישראל חווה בשנה האחרונה. לפיכך, לטוב או לרע, ההחלטה להצביע עבור מפלגה זו או אחרת אינה נגזרת ישירה של ניתוח 'קר' של המציאות. לכן, אנשים רבים המבקרים את מדיניות הממשלה בחריפות ואף נפגעו מתוצאותיה, מעידים על עצמם כי ישובו להצביע עבור מפלגה השייכת לגוש שאליו הם חשים תחושת שייכות – חרף אחריותו למצב הקשה".

יוסי אבו